בדעות וסברות אשר השכל נוטה אליהן לפי מה שבא בקבלה.

והן שלוש עשרה דרושים:

  • אחד: אם העולם נצחי במה שיבוא?
  • שני: אם אפשר מציאות עולם אחֵר, או עולמים רבים?
  • שלישי: אם הגלגלים חיים מדברים?
  • רביעי: אם יש לתנועות הגרמים השמימיים מבוא והנהגה במשפטי האדם?
  • חמישי: אם יש לקמֵעות והלחשים מבוא בפעולות האדם?
  • ששי: בשדים.
  • שביעי: אם תֵּעָתֵק נפש האדם, והוא מה שיקראוהו כת מהחכמים "גלגול"?
  • שמיני: אם תישאר נפש הנער שלא הגיע לחינוך?
  • תשיעי: בגן עדן וגיהינום.
  • עשירי: אם הכוונה ב"מעשה בראשית" חכמת הטבע, והכוונה ב"מעשה מרכבה" היה חכמת "מה שאחר הטבע", כפי מה שהבינו קצת מחכמי אומתנו?
  • אחד עשר: אם השכל והמשכיל והמושכל – דבר אחד אם לא?
  • שנים עשר: במניע הראשון.
  • שלושה עשר: בהימנעות השגת אמיתת מהותו יתברך.

ולפי שלא התבאר בתורה בפירוש המשפט הצודק בְּאֵלּוּ הדרושים, אם החיוב והשלילה, הנה אופן החקירה בהם כְּשֶׁנַּרְאֶה פנים בכל אחד מהם לשני הסותרים, כדי שיהא נקל למעיין לברור הצודק מהבלתי-צודק.