בביאור ההקדמה השמינית, האומרת, שכל מה שיתנועע במקרה ינוח בהכרח, אחר שאין תנועתו בְּעַצְמוּתוֹ, ולזה לא יתנועע התנועה המקרית תמיד.
יסוד ההקדמה הזאת, לפי מה שייראה, מה שהניח אריסטו בשמיני מ"השמע", שמה שיהיה במקרה, אפשר בו שְׁיִמָצֵא ושלא יִמָצֵא. והאפשרי אין ראוי בו שלא ייצא אל הפועל בזמן בלתי בעל תכלית. ולזה כבר יחויב במתנועע במקרה, שינוח בהכרח.