אורות התשובה ב

<< · אורות התשובה · ב · >>

תשובה פתאומית ותשובה הדרגית

לגבי משך זמנה, התשובה מתחלקת לשני חלקים : תשובה פתאומית, ותשובה הדרגית.

הפתאומית באה מתוך איזה ברק רוחני הנכנס בנשמה, בפעם אחת מכיר הוא את הרע ואת הכעור של החטא ונהפך לאיש אחר, וכבר מרגיש הוא בקרבו השתנות גמורה לטובה. תשובה זו באה על ידי איזו הופעה של סגולה כח נפשי פנימית, על ידי איזו השפעה נשמתית גדולה, שראוי לחפש את נתיבותיה בעמקי תעלומה.

וישנה תשובה הדרגית, לא בריקה דבר פיתאומי וחזק הבריקה בקרבו להתהפך מן העומק של הרע אל הטוב, אלא מרגיש הוא שצריך להיות הולך ומטיב דרכיו וארחות חייו, רצונו, הלך מחשבותיו וכן מיטיב את הדרך בו מחשבותיו הולכות. ובמהלכו זה הולך הוא וכובש לאט לאט את דרכי היושר, מתקן את המדות, מטיב את המעשים, מלמד את עצמו איך להתכשר יותר ויותר, עד שהוא בא למעלה רמה של זכוך ותקון.

התשובה העליונה באה מהברקה הארה חזקה (לאו דוקא באופן פתאומי כמו בפיסקה הקודמת) של הטוב הכללי, של הטוב האלהי השורה בעולמות כולם, אור חי העולמים. נשמת כל האצילית מצטירת לפנינו בהודה וקדושתה, כמה שהלב יכול לספוג. והלא באמת הכל הוא טוב וישר כל כך, והיושר והטוב שבנו הלא הוא בא מהתאמתנו אל הכל, ואיך אפשר להיות קרוע מן הכל, פרור משונה, מופרד כאבק דק שכלא נחשב. ומתוך הכרה זו, שהיא הכרה אלהית באמת, באה תשובה בחיי הפרט ובחיי הכלל.

סיכום

1. פתאומית - ברגע אחד של התעלות האדם מחליט לשנות את דרכיו, מכייון שהוא רואה שהכל בעולם הוא טוב לאדם, אם גם הוא ילך בדרך הטבעית לו. מתוך הרצון להשתלב עם הכל נגלה לעיניו הכעור שבחטא.

2. הדרגתית - הגיע להחלטה שעליו להשתפר, אך עושה זאת בשלבים.

באופן כללי, המקור הכי טוב לתשובה הוא לא הפתאומי, ולא ההדרגתי, אלא ההכרה היציבה שהאלוקות מלאה בעולם, והחטאים רק מפרידים ביננו לבין כל הטוב הזה.