אוצר ישראל/אגרת בת מחלת
יהודה דוד אייזנשטיין | |
אוצר ישראל כרך א | |
---|---|
אגרת בת מחלת | |
→אגרת | אדא בר אהבה← |
אַגְרַת בַּת מַחֲלַת: לילית מלכת השירה ששמה ג"ב אגרת והיא מרקדת = בת מחלת. והאמינו שהיא שולטת בייחוד בלילי יום רביעי ושבת ואז משוטטת ברחובות ושוקים במרכבתה וי"ח רבוא מלאכי חבלה מלוים אותה. מתחלה היתה שולטת בכל הלילות, פעם אחת פגעה ברבי חנינא בן דוסא שהיה יוצא יחידי בלילה, אמרה לו „אי לאט דמכרזן עליךְ ברקיע, הזהרו בחנינא ובתורתו סכנתיךְ”. אמר לה „אי חשׁיבנא ברקיע גוזר אני עליך שלא תעבורי בישוב העולם”. אמרה לו „במטותא מינךְ שבק לי רווחה פורתא”. שבק לה לילי שבתות ולילי רביעיות. פעם אחרת פגעה באביי ואמרה לו „אי לאו דמכרזי עלך ברקיע הזהרו בנחמני ובתורתו הוה סכנתיךְ”. אמר לה „אי חשיבנא ברקיע גוזרני עלייכי שלא תעבורי בישוב העולם”, משמע שלקח ממנה הרשות גם מלילי ד' ושֵׁבת. ושאלו בגמרא „הא קא חזינן דעברה?” אמרי, הני גזייתא נינהו דשׁמטי סוסיא ואתו דברי להו (הם אנשי חיילה, שלא בישוב, אשר נסו סוסיהם מתחתיהם לישוב ובאו להובילם למקומם. פסחים קי"ב: קי"ג.). לאגרת בת מחלת יש שׁליטה בין שתי נשים היושׁבות על פרשת דרכים ועוסקות בכשפים, ולכן הזהירו חז"ל שלא יעבר אדם ביניהן, ואם אי אפשׁר לילך בדרך אחר יאמר הלחש: „אגרת אזלת אוסיא בלוסיא מתקטלא בחיק קבל” ושעורו „אגרת” הלכה לה והשידות האחרות בשמות „אוסיא” „בלוסיא” נהרגו בחיצים (שם קי"א.). ואמרו „לא תירא מפחד לילה” מן אגרת בת מחלת ומרכבתא ולא מכל המזיקים המושלים בלילה (במדבר רבה פי"ב ג'). ע״ע לילית; מזיקים; שדים.
ביבליוגרפיא: Gideon Brecher, Das Transcendentale im Talmud, p. 202, Wien 1850; Kohut, Jüdische Angelologie, p. 88, Leipzig 1866.