אוצרות חיים שער העקודים א
אח"כ באו טעמים התחתונים שמתחת האותיות, והם בחינת האורות היוצאים דרך הפה של א"ק משם ולחוץ. והנה כאן נתחברו האורות חבור גמור, כי הרי הם יוצאים דרך צנור אחד בלבד. והטעם כי כל מה שהאורות מתרחקים ומתפשטים למטה כך יש יכולת להשיגם ולקבלם, ולכך אין חשש אם נתחברו המקיפים עם הפנימיים. והנה כיון שכבר נתחברו האורות המקיפים והפנימיים יחד, לכן התחיל כאן להתהוות בחינת כלים אלא שהם זכים בתכלית הזכות כמו שנבאר, ולפיכך עדיין לא נתגלה כאן רק בחינת כלי א' בלבד, אבל האורות היו נחלקים לי'. ואלו האורות נק' עקודים:
ופירוש הענין הוא כי הנה כתיב [בראשית ל"א י'] ואשא עיני וארא בחלום והנה העתודים העולים על הצאן עקודים נקודים וברודים, וגם כתיב [שם שם י"ב] עקודים נקודים וברודים כי ראיתי את כל אשר לבן עושה לך. ובפסוקים אלו רמוזים כל בחי' האלו שאנו מדברים כאן, כי לבן הוא סוד לובן העליון אשר הוא קודם אל כל האצילות הזה והוא היה עושה כל אלו הבחינות שהם עקודים נקודים וברודים לצורך האצילות שיאצל אחריהם אשר הוא נק' בשם יעקב. והתחיל בעקודים שהם האורות היוצאים מן הפה של א"ק אשר בהם התחיל גילוי הוית הכלים להיות עשר האורות האלו פנימיים ומקיפים מחוברים ומקושרים יחד בתוך כלי א', אשר לסיבה זו נק' עקודים מלשון ויעקוד את יצחק, ר"ל ויקשור, וכמ"ש בע"ה. אבל האורות היותר עליונים של האזנים והחוטם לא נתבארו בפ' הזה כיון שעדיין לא נתגלה בהם הוית כלי. ואח"כ למטה נבאר בחי' הנקודים והברודים:
והנה בהתחבר האורות הפנימיים עם האורות המקיפים תוך הפה לכן בצאתם יחד מחוץ לפה קשורים יחד הם מכים ומבטשים זה בזה ומבין ההכאות שלהם מתיילד הוית בחי' הכלים. ולכן נק' מקום הזה פה, כי פ"ה בגי' ס"ג וכ"ב אותיות. והנה בחי' האותיות הם כלים כנודע, ולכן נרמז בפה שם ס"ג ועוד הכ"ב אותיות לרמוז על מה שנתחדש במקום הזה ענין גילוי הוית הכלים שנתגלה בכאן ע"י כ"ב אותיות. והנה מן הפה הזה יצאו י"ס אורות פנימיים ועשרה מקיפים, ונמשכים מכנגד פנים עד הטבור של זה האדם, וזהו עיקר האור, אבל ג"כ הוא מאיר דרך הצדדים וכל סביבות האדם הזה ע"ד הנ"ל באורות אזן וחוטם:
והנה באזן וחוטם לא היו רק ב' בחינות של אור, והם הפנימיים והמקיפים, אבל כאן בפה נכפלו הבחינות והיו שתים שהם ד', כי הנה הם (ב') בחי' אורות וכלים, והאורות נכפלו בסוד פנימי ומקיף, והכלים בסוד פנימי וחיצון. ואלו הד' בחינות הם בחינת גילוי אותם הד' אלפי"ן הנז"ל שהיו בחוטם, כי האור עבר ונמשך דרך פנימיות האדם הזה ויצא דרך הפה של האדם:
והנה הב' אלפי"ן שציורן יו"י הם האור פנימי ומקיף, וב' אלפי"ן שציורן יו"ד הם ב' בחינות הכלים פנימי וחיצון. ואלו הד' בחינות הם עצמן בחי' ב' האזנים וב' נקבי החוטם שנתגלו כאן בפה, כי מן האזן ימין נמשך האור ויצא דרך הפה בסוד אור מקיף ומחוטם ימין נמשך ויצא דרך הפה בסוד אור פנימי ומן אזן שמאל נמשך (ויצא) ונעשה בחי' חיצוניות הכלי בחוץ לפה, ומחוטם שמאל נמשך ונעשה פנימיות הכלי. ואלו הד' בחינות נכנסו בפה, כי הנה בפה יש בחי' הבל ובחינת דיבור, והנה ההבל הוא בחי' האור והדיבור הוא בחי' הכלי. והנה יש בפה הבל ודיבור עליונים בלחי העליון (סוד גיכ"ק שהוא בחכמה), והבל ודיבור תחתונים בלחי התחתון (סוד אחע"ה שהוא בבינה). ונמצא כי ההבל העליון הוא אור מקיף והתחתון הוא אור פנימי ודיבור העליון הוא כלי החיצון והתחתון הוא פנימי, והאורות שהם ההבלים הם בימין הפה והדיבורים שהם הכלים הם בשמאל הפה: