אוצרות חיים/שער העקודים/ד

ודע כי כאשר עלה הכתר אל המאציל אז באותו שיעור והמשך הזמן שהיה עולה אז המ׳ נסתלק׳ ממנה בחי׳ יחידה שהוא האור שהיה נמשך לה מן הכתר. לפי שכיון שהכתר היה עולה ומסתלק לא היתה כוונתו להאיר בה. ואמנם נשאר בה רשימו בלבד וכאשר סיים הכתר להתעלם וסיימה המל׳ להעלות עד היסוד אז חזר הכתר להאיר במ' בעצם כמו בתחלה בחי׳ יחידה שבה כי אחר שעלה הכתר במאציל גם היא עלתה ביסוד והיתה מדרגה א׳ קרובה יותר אל המאציל והיתה מקבלת ממנו מה שהיתה מקבלת בתחלה מן הכתר אך כל זמן שלא סיים הכתר לעלות אז היה הכתר מפסיק בין המאציל ובינה והכתר עצמו ג״כ לא היה מאיר בה וכן עד״ז גם הז׳׳א בבחי' החיה שהיה מקבל מן הכתר וכן עד״ז החו״ב וכיוצא בהם וכן כשעלתה החכמה למעלה במאציל נסתלק מן המ׳ החלק אשר היה מגיע אליה ממנה ולא נשאר בה רק הרשימו עד שהשלימה החכמה לעלות אל המאציל ואז חזר האור כבתחלה וכן עד״ז תקיש אל השאר כי הם חלוקות רבות כי כשהתחילה החכמה לעלות בכתר נסתלקה הארתה מכל אשר למטה ממנה וכשנגמרה לעלות בכתר אז חזר האור כבתחלה וכשחזרה פעם ב׳ לעלות במאציל נסתלק האור פעם ב׳ וכשנגמרה לעלות חזר האור לאיתנו, והמשכיל יבין מעצמו שאר החלוקות וכן עד״ז בענין המקיפים שלוקחים זו״ן:

תבנית:ספר אוצרות חיים