אוצרות חיים/הקדמה

הקדמה מהרב חיים ויטאל זלה"ה:

משביע אני הכותב בשמו הגדול לכל הרואה קונטריסי זה, באיזה אופן שיבא לידו, שיקרא תחלה הקדמה זו, ואם אוותה נפשו לבא בחדריו, יקבל עליו לגמור ולקיים כל הנזכר לקמן, ויעיד עליו יוצר בראשית שלא יבוא לו היזק בגופו ובנפשו ובכל אשר לו, ולא יזיק לו ולאחרים תחת רדפו טוב:

ולהבא ליטהר ולקרב, ראשית הכל צריך לו יראת שמים, ר"ל יראת העונש, כי יראת הרוממות שהיא [יראה] הפנימית לא יוכל להשיגה רק מתוך ידיעת גדולת החכמה. ועיקר מגמתו בידיעת החכמה יהיה כדי לבער הקוצים מן הכרם, כי לכך נקראו העומקים בה "מחצדי חקלא", ובודאי שיתעוררו [החיצונים] לנגדו, ומה גם לפתותו ולהחטיאו, ולכך יזהר שלא לבא לידי חטא אפילו בשוגג, שלא יהיה להם שייכות ואחיזה [בו], ולכך צריך שיפרוש עצמו מבשר ויין כל ימי השבוע, וצריך ליזהר מהקולות, כי הקב"ה מדקדק עם חסידיו. וצריך לו הזהרת סור מרע ועשה טוב ובקש שלום:

וענייני סור מרע הם עשרה:

א', ליזהר בכל דקדוקי ל"ת, ואפילו בדברי חז"ל שהם בכלל לא תסור:

ב', לתקן את אשר עוות כאשר יתבאר [בשער רוח הקודש] בע"ה:

ג', יזהר מהכעס, אפילו בשעה שמוכיח את בניו לא יכעוס כלל:

ד', יזהר מהגאוה ובפרט בענין ההלכה, כי גדול כחו והוא עון פלילי:

ה', לטבול בכל עת הצורך. ו', לקדש עצמו בשעת תשמיש שלא יהנה ממנו:

ז', שלא יעבור כל לילה שלא יחשוב מה שעשה ביום ולהתוודות עליהם:

ח', שכל צער שיבא לו יפשפש במעשיו וישוב אל ה':

ט', מעוט העסק, ואם אין לו פרנסה כי אם על ידי המלאכה, יעסוק במלאכה ג' או ד' שעות מחצי יום ולמטה [פירוש עד סוף היום], ובכונה שהוא לעבוד את קונו:

י', הזהרת הדיבור, שכל דיבור שאינו של מצוה והכרחי יזהר ממנו, ואפילו דיבור מצוה ימנע בעת התפלה:

ועשה טוב גם הם עשרה דברים:

א', לקום בחצי הלילה לעשות הסדר בשק ואפר ובכי גדול ובכונה שלימה:

ב', ואח"כ יעסוק בתורה כל זמן שיוכל להיות בלי שינה, ובלבד שחצי שעה קודם השחר יהיה בתורה:

ג', ללכת אל בית הכנסת קודם עלות השחר קודם חיוב הטלית והתפלין וירויח שיהיה מן העשרה הראשונים:

ד', קודם שיכנס לבית הכנסת ישים על לבו מצות ואהבת לרעך כמוך, ואח"כ יכנס:

ה', להשלים מאה ברכות צ' אמנים י' קדישים ד' קדושות בכל יום, והרמז צדי"ק:

ו', שלא יסיח דעתו מהתפלין בעת התפלה, זולת בעת העמידה שאז אין [אסור] להסיח הדעת:

ז', שיהיה עוסק בתורה כל היום מעוטף בטלית ותפלין, ולא יסיח דעתו רק בעת שעוסק בתורה, שאז אין בו משום הסיח הדעת:

ח', לכוין בתפלתו הכוונות שיתבארו בע"ה:

ט', שישים תמיד נגד עיניו שם בן ד', ויזדעזע ממנו כאמור שויתי ה' לנגדי תמיד:

י', שיכוין בכל הברכות ובפרט ברכת הנהנין:

בקש שלום, שיהיה עמל בתורה פרד"ס פשט רמז דרש סוד, שנאמר אז יחזק במעוזי וגו'. ואל יחשוב שיגלו לו רזי תורה בהיותו ריק, כדכתיב יהיב חכמתא לחכימין וכו'. גם לא יקפיד מדבר אפילו בתוך ביתו, לא על דבר קטן ולא על דבר גדול, וכל שכן על אחרים. וצריך ליזהר שלא יוציא בשפתיו בחכמה הזו מה שלא שמע ממי שראוי לסמוך עליו, כאזהרת רשב"י ע"ה לחבריו כנזכר בזוהר:

הקדמה מספר עץ החיים:

אומר בספר הדרושים שמדורו של רשב"י ע"ה היתה זו החכמה הולך מפה אל פה והיה אליהו הנביא ע"ה ז"ל נגלה להם, וגם לקצת החכמים בכל דור ודור עד הרמב"ן ז"ל. ומהרמב"ן ז"ל עד הרב ז"ל לא היה מי שהשיג זאת החכמה כי אם הרב ז"ל שנגלה אליו אליהו הנביא ע"ה ז"ל, ממה שהיה הרב זלה"ה יודע ובקי בתלמוד ובהגדות ובמדרשות ובחכמת האמת על אמתותה, ובמעשה בראשית ומעשה מרכבה ושיחת האילנות וצפצופי העופות ובשלהבת האש ובגלגולים, והיה מדבר עם הרוחות המגולגלים, והיה מוציא אותם, ומביא נשמות האדם בעודנו חי ומדבר עמו, והיה רואה את הנשמות בעת צאתם מן הגוף, והיה יודע מחשבות האדם מה שעשו ומה שיעשו, והיה יודע מה שנגזר בשמים ובארץ. ואמר קודם פטירתו להר"י סאגיס ז"ל שיזהרו כל החברים שלא יקראו בזו החכמה לפי שעדיין אינם שלימים, וח"ו שמא יבואו לידי קצוץ, ואם יהיה בדור זכות שהוא ז"ל יבא וילמד אותם החכמה בשלימות, והושיבו לו איך יבא האדון ואנו זקנים והוא יהיה קטן, ואמר להם או אבא בחלום או בהקיץ או באיזה אופן שיהיה. ובשעת פטירתו נמצא לפניו הר"י כהן ז"ל ואמר לו אם היה זכות בדור שאותה שנה היה קץ אמיתי שמימי רשב"י ע"ה לא היה קץ כמוהו, ואז אמר ותסף עוד ללדת בן ותקרא את שמו של"ה והיה בכזיב בלדתה אותו, והוא רמז שנפטר הרב זלה"ה בשנת של"ה לפ"ק בעונות הרבים, והיו ימי חייו אשר חי בזה העולם ל"ח שנה, שח"ל עליו חובת הבירור מרפ"ח ניצוצין שנפלו בתוך הקליפות להעלות אותם בסוד מ"ן בתוך יסוד נוקבא, לעלות עם זו"ן בסוד מ"ן לאו"א. ואמר להר"י כהן הנ"ל קום צא מהר שאתה כהן, ולא נשאר לפטירתו, ובצאתו מהרה נפטר הרב זלה"ה ויצאה נשמתו בנשיקה:

עד כאן מה שאני זוכר הצעיר יעקב צמח:

הקדמה מכמה"ר יעקב צמה נר"ו לספר אוצרות חיים:

אמר זעירא דמן חברייא יעקב צמח, דע כי כל הכתוב כאן הוא נעתק מכתיבת יד החכם כמה"ר חיים ויטאל זלה"ה, אשר נזדמנו לידי בסיעתא דשמיא כתיבות הנ"ל מאיש החסיד והוא החכם הנעלה זלה"ה. וקראתי שם זה הספר אוצרות חיים מג' טעמים אשר הוא בד' חלקים, ובהם נכללים שערים כאשר אכתוב למטה בע"ה. טעם ראשון שנקרא כן על שם הרב זלה"ה הנ"ל. טעם ב' על שם שהוא זלה"ה מאז בהיותו בצפת תוב"ב גנז כל אלו הכתובים בבית החיים כמו שידוע הענין. טעם ג' על שם שיצאו עתה לנו חיים לעבודתו ית' וית'. והנה מרוב הזמן ולחלוחית העפר נמחקו קצת אותיות וקצת תיבות וקצת שיטות בסופי הדפין ובראשיתם, בקצתם נמחו הניירים, ולהשלימם היה בטורח על ידי. הבא בספרינו, כי יש בכאן כמה דרושים מחודשים שעדיין לא נכתבו בשום ספר, ויש מהם שכבר כתבוהו, וגם כתובים בספר עץ חיים אשר בדמשק ליד החכם השלם כמה"ר שמואל ויטאל זלה"ה, ואינם בספרים שלנו. ואותם הדרושים שיש בכאן שגם כמותם יש בספרים שלנו, יש בהם תוספת סדר וביאור וחידוש הכל בלשון צח. וגם בספר הזה יש תוספת בסדר הדרושים, כי הם מסודרים זה אחר זה כפי הצורך. וגם כן יש באותם הספרים שמביא ב' או ג' עניינים או יותר בדרוש א', וכאן כל ענין וענין כתוב בדרוש בפני עצמו. והנה לכל הדרושים והעניינים עשיתי הגהה עם חברי יצ"ו אשר נודע שמותם בשערים פה ירושלים עיר הקודש תוב"ב:

הקדמת הרח"ו ז"ל לספר אוצרות חיים:

ליקוטי הקדמות הקבלה שקבלתי אני הצעיר חיים ויטאל ממורי ורבי נר ישראל בוצינא קדישא הרב האלהי החסיד העניו כמהר"ר יצחק לוריא אשכנזי ז"ל שלמד עם אליהו ז"ל. וגם יחוברו אליהם קצת כוונות התפילות והמצוות וקצת יחודים וכוונות על דרך האמת ליחד המאורות העליונים כאשר יבואו לפנים בע"ה, וקצת ביאורי מאמרים מן הזוהר וביאור פסוקים ע"ד האמת וע"ד הפשט ודרושי הנשמות והגלגולים:

בענין ספרי הקבלה הנמצאים אמר לי מורי זלה"ה כי שלשלת קבלת הראב"ד ז"ל ממנו ומבנו ה"ר יצחק סגי נהור ז"ל ותלמידיו עד הרמב"ן ז"ל תלמיד תלמידיו, כולה קבלה אמיתית והיא מפי אליהו ז"ל שנגלה אליהם. וביאור הרמב"ן ז"ל שעשה על התורה הוא עמוק מאד, ואין מי שיוכל להבינו כי דבריו סתומים עד מאד, והוא ספר יקר ונחמד מאד למבינים אותו. וביאור ספר יצירה מכונה להראב"ד ז"ל אינו להראב"ד ז"ל (בר פלוגתיה דהרמב"ם ז"ל) אלא רק לחכם גדול אחר, והיה חכם גדול בחכמת הקבלה. וספר הנקרא ברית מנוחה הוא אמיתי וחברו חכם נדול בחכמה ונאמן רוח מכסה דברי החכמה בעומק גדול, ונעשה ע"פ נשמת צדיק א' קדמון שנגלה אליו ולמדו. ושאר ספרי הקבלה שלאחר הרמב"ן ז"ל אל תשלח ידך אליהם כי הם בנויים בשכל האנושי ולא מקובלים לא מפי הראשונים ולא מפי עליונים:

והם דרושים חדשים דברי האלהי כמהר"ר חיים ויטאל זלה"ה שקבל מבוצינא קדישא האר"י זלה"ה פה אל פה: