אברבנאל על מלכים א ג יב - השער השני

השער השני

עריכה

הנה, כמו שנבדלה חכמת שלמה מחכמת חכמי המחקר מפאת אופן השגתו ודרך ידיעתו, ככה נבדלה מפאת הדברים הידועים אליו והמושגים אצלו, אשר לא הגיעו אליהם כל חכמי העיון אשר היו לפניו לואחריו. וכפי מה שהעידו עליו הכתובים וקיבלו חכמינו ז"ל, הנה היה זה בחמשת מיני ידיעות:

  • המין הראשון מהידיעה, והוא בעולם השפל, רצוני בדברים ההווים והנפסדים... ועל זה נאמר (מלכים א ה יג): "וידבר על העצים... וידבר על הבהמה ועל העוף ועל הרמש ועל הדגים".

...

  • והמין השני מהידיעה אשר הקיפה חכמת שלמה היתה בעולם אמצעי, רצוני בגרמים השמיימיים, והוא מבואר קיצור העיון האנושי בהם...

...

  • והמין השלישי מהידיעה אשר הקיפה חכמת שלמה היתה בעולם העליון הרוחני, רצוני בשכלים הנבדלים...


  • המין הרביעי מהידיעה אשר הקיפה חכמת שלמה היה בענייני השכל המעשי והנהגתו, כי עם היות שעל המעט ישתלם בענייני השכל המעשי מי שהוא שלם בעיוני, מפני שהתעסקו בעיוניות לא יוכל להתעסק בעניינים המעשיים ההנהגיים...
  • והמין החמישי מהידיעה אשר הקיפה חכמת שלמה הוא בתורה האלקית, וזה בשני פנים:...


ואמנם, יוסף בן גוריון, בספר הקדמוניות שכתב לרומיים, הגיד גודל חכמת שלמה, ושהיה יודע בענייני השדים ומעשיהם וההשבעות הראויות אליהם שיעור מופלג, והעיד שכאשר לכד טיטוס את ירושלים ראה איש אחד מבני הרומיים שאחזהו שד, והיה עושה מעשים זרים ותמהים, ובא כהן אחד שמו אלעזר, משתבח עצמו שהיה יודע קצת מחכמת שלמה בעניין השדים, והשביע את השד באוזן הנכפה, וביד הכהן טבעת אחת בחותמו, ומייד יצא השד מגוף הרומיי, ונשאר חזק ובריא אולם, והכהן אמר לטיטוס: אם תחפוץ אני אכריח את השד להכניס בגוף אחר, אז טיטוס לנסותו ציווהו שיכניסהו בפלוני אחד מאנשיו, והשביע הכהן את השד שיבוא בגוף האיש ההוא, ויבקשו את האיש ומצאוהו קורץ בעיניו מולל ברגליו רירו על זקנו והדיבור אין בו, ויידע טיטוס כי שפתי כהן ישמרו דעת, ומעלת חכמת שלמה אשר כמוהו לא היה במלכים ולא יהיה.

והותר, עם מה שאמרתי בשני השערים האלה, הספק הנופל במעלת חכמת שלמה מפאת שאר החכמים:

 
העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.