אבן עזרא על תהלים קמו

פסוק א

עריכה


הללויה - דברי המשורר לישראל ואחר כן אומר לנפשו.


פסוק ב

עריכה


אהללה אזמרה - בלשון, כי במותו איננו וזאת היא התהלה והזמרה להוכיח בני אדם.


פסוק ג

עריכה


אל - יש אומרים: בבן אדם שאין לו תשועת אמת להושיעכם. והנכון בעיני: בבן אדם שלא יוכל להושיע נפשו.


פסוק ד

עריכה


תצא - היא השוכנת בלב.

ישוב לאדמתו - כי העצמות במתכונת העפר והם מוסדי הגוף ופירוש עשתונותיו מחשבותיו, כמו: אולי יתעשת כמו: יחשוב אלהים יחשוב לי.


פסוק ה

עריכה


אשרי - הטעם שלא ישען רק על השם לבדו ולא יבקש עזר מאדם.

וטעם אל יעקב בעזרו – שאמר והיה ה' לי לאלהים, כאשר פירשתי במקומו.


פסוק ו

עריכה


עושה - הטעם כי השם יוכל לעשות כל חפצו, כי הוא עושה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם. שמים - הם המלאכים והצבא הגדול הם המשרתים, ובארץ העוף והחיה והאדם ובים בריאות גדולות.

השומר אמת לעולם - הם כללי כל מין שהם בארץ ובים, רק בשמים כל אשר בהם בפרטיהם הם שמורים לעולם, על כן לא תפחדו מאדם שיעשוק אתכם והוא מטריפכם לחם חקכם, והוא יתיר אסוריכם.


פסוק ח

עריכה


ה' - הנה הטעם אין ראוי להשען אדם על אדם ואם אדם יחזק ממנו, ישען עליו בתפלתו אל השם וככה אם רעב או היה אסור וככה אם בא לו חולי עינים, או שהיה כפוף קבוע ערש לא ישען על רופא.

וטעם ה' אוהב צדיקים – שהוא ישמרם ולא יהיו עשוקים ולא רעבים או אסורים או עורים או כפופים.


פסוק ט

עריכה


ה' שומר את גרים - שאין להם עוזר כי הם מגוי אחר.

ומלת יעודד – פירשתיה.

וטעם יעות - שיסבב סבות. ויתכן עלילות לעות דרכם, שלא ימלא שאלתם ולא יהיה חפצם.


פסוק י

עריכה


ימלוך - אם השם הוא ככה, הוא ראוי להיותו מלך ולו לבדו תאות המלוכה, וחתם המשורר כאשר החל.