אבן עזרא על קהלת י ד
<< | אבן עזרא על קהלת • פרק י' • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אִם־ר֤וּחַ הַמּוֹשֵׁל֙ תַּעֲלֶ֣ה עָלֶ֔יךָ מְקוֹמְךָ֖ אַל־תַּנַּ֑ח כִּ֣י מַרְפֵּ֔א יַנִּ֖יחַ חֲטָאִ֥ים גְּדוֹלִֽים׃
(ד) אם רוח - בעבור שהזכיר למעלה כי דברי החכם נשמעים יותר מדברי המושל בכסילים שב להזהיר החכם: אם עלית בחכמתך עד מעלת הממשלה כענין כי מבית הסורים יצא למלוך, מקומך אל תנח. והענין שפלת רוח, או ענינו שיתעסק גם בחכמה תמיד כמו שהיה בתחילה כאילו לא זז ממקומו ולא עלה למדרגה עליונה כנגד האדם. ודע שאם התרפית יניחך הרפוי עם חטאים גדולים. ויותר נכון היות מרפא פועל מהבנין הכבד שממנו הרפה לה, והאל"ף במקום ה"א כאל"ף על כן הוא מרפא שהוא מהבנין הכבד. והענין, כי העוזב הממשלה יעזוב חטאים גדולים. ויש אומרים כי איש מרפא יעזוב חטאים גדולים, כמו בעל הרפואה לא יאכל דבר שיזיקנו היזק רב רק ישמר. ויפרש זה המפרש, אם רוח המושל תעלה, אם תעלה עליך חמת המושל לא תסור מדרוש החכמה, והחכם לא יכעיס המושל. והענין כי החכם יעזוב כל דבר שיביאנו לידי חטא שבעבורו יכעס המושל, כמו הרופא שישמר בתחלה מן המאכלים הקשים: