אבן עזרא על ישעיהו/נבואת פתיחת הספר

פתיחת הספרעריכה

א [1] חזון: נו"ן חזון - נוסף.
[בן אמוץ]:
יש בדברי יחיד: כי כל נביא שנזכר אביו, גם הוא האבא נביא,
ויש מי שאומר שהוא מזרע המלוכה שתי הדעות בבבלי, פרק מגילה נקראת, על משנה אין בין שילה לירושלים
כי אמוץ ואמציה אחים היו, על כן לא יכלו רשעי ישראל להרע לו כאשר הרעו לירמיהו.
והנה כתיב: 'גוי נתתי למכים' נבואת "אי זה ספר כריתות אמכם?"
ועל דרך הפשט: כי כל נביא שנזכר שם אביו, הוא גדול, ונודע סודו בדורו, ויש מהם מהאבות שהוא נביא, ויש שאינו נביא.
כמו: סוף ספר שמואל - דברי דוד האחרונים נְאֻם דָּוִד בֶּן יִשַׁי - פסוק דומה קיים בדברי הימים: כי כן מצות דויד איש האלהים והנה דוד איש האלהים.
וכאשר נאמר: ספר מלכים יהוא בן נמשי, אין נמשי מלך...
והנה מצאנו דברי הימים, תפילת חזקיה בעת חורבן סנחריב. למעשה הפסוק אומר: וִישַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ הַנָּבִיא "בחזון ישַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ הַנָּבִיא" -
והנה יתכן שיהיה הנביא שב אל ישעיהו, או שיהיה דבק עם אמוץ,
וכאשר מצאנו מלכים - פרשיית חזקיה ורבשקה אֶל יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא בֶּן אָמוֹץ - ידענו כי הוא הנביא.
וכן הזכיר אבות צפניה (צפניה א א, בעבור חזקיהו.


וטעם: "אשר חזה... [על יהודה]":
כי רובי נבואותיו על ערי יהודה שיתפשם מלך אשור, ועל ירושלים שנמלטה מידו,
וכן מחצי הספר על גלות יהודה, כי לא הזכיר שאר השבטים.


ונבואתו היתה בימי עוזיהו.
והקרוב אלי, כי בשנת מותו התחיל להתנבאות, כאשר אפרש עוד.
ועל דרך הפשט, כי בימי חזקיהו מת, כי אילו נמשכו ימיו עד ימי מנשה – היה זה כתוב.
ויש בדברי יחיד שהרגו מנשה, בעבור שאמר "ראו עיני" (ישעיהו ו ה). ואם הדבר קבלה, הוא האמת.


[2] שמעו [וגו' והאזיני]:
יש מלות נגזרות משמות והם פעלים, כמו והאזיני ארץ.
והטעם, הטי אוזן.
והנה אין הפרש על דרך הפשט בין שמעו ובין 'האזינו'.
והחל לקרוא לעדים שהעיד משה לישראל: "כי אבד תאבדון" (דברים ד כו), והנה בא העת.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.