אבן עזרא על בראשית לב ט
<< | אבן עזרא על בראשית • פרק ל"ב • פסוק ט' |
• א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • טו • יז • יח • כ • כא • כג • כה • כו • כט • לג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֕אמֶר אִם־יָב֥וֹא עֵשָׂ֛ו אֶל־הַמַּחֲנֶ֥ה הָאַחַ֖ת וְהִכָּ֑הוּ וְהָיָ֛ה הַמַּחֲנֶ֥ה הַנִּשְׁאָ֖ר לִפְלֵיטָֽה׃
מחנה — זכר ונקבה, כ"בית" ו"מקום".
והיה המחנה הנשאר לפליטה — אולי יהיה שיברחו, או תשוך חמת אחיו בהכותו המחנה האחת, או יבא להם ריוח והצלה מהשם. וכמוהו: "אם תחזק ארם ממני והיית לי לישועה" (שמואל ב י, יא). ומה שאמר רבינו שלמה: שיהיה לפליטה בעל כרחו. הוא דרך דרש.
ואם השם אמר לו: "והיה זרעך כעפר הארץ" (בראשית כח, יד), לא ידע אם על אלה או על אחרים. כי הנה יוסף כאשר נמכר, היה יעקב חי, והוא לא ידע, כי אין הנביא יודע הנסתרות אם לא יגלה לו השם. ואלישע אמר: "וה' העלים ממני" (מלכים ב ד, כז). גם זאת תשובה לשואלים: איך פחד יעקב, והשם הבטיחו, והוא אומרו: "ואהיה עמך" (בראשית לא, ג)? גם זה פירוש "ואיטיבה עמך" (בראשית לב, י), שיתכן שימלט הוא לבדו. ועוד ידענו, כי כל עון קטן וגדול, כנגד העושה, על כן העון הקל לגדול – יקרא גדול. ויעקב פחד שמא חטא או שגג במחשבתו, ובעבור זה לא יהיה השם עמו. ואל תתמה, כי הנה משה, שאין למעלה ממנו, והוא שלחו להוציא את ישראל ממצרים, בעבור שגגתו שלח מלאך להמיתו: