אבי עזר/בראשית/מז
ו עריכה
"שרי מקנה כסוס כפרד". כי מקנה סובל דברים הנקחים בכסף כמו לאברהם למקנה. עושה מקנה וקנין. ספר המקנה. וגם הוראתו צאן ובקר וסוס ופרד. וקאמר הרב שאל תטעה לומר. דפירש שרי מקנה על קנין המלך לקנות תבואה באוצרותיו. כי כל תבואת מצרים היה ביד יוסף. וגם רחוק שיעשה שרים לקנות בגדים וכל צרכי חילותיו. ואשר נכתב בפסוק על אשר לי מוכח דלא קאי על מקנה צאן כי למלך אין צאן ומחוורתא דקאי על סוס ופרד הצריכים למלחמה ושייך שפיר ואם יש בם אנשי חיל. ואהל יוסף פירש באופן קרוב לזה אולי מחשבת הרב על שני הפירושים יחד כי שניהם כאחד טובים:
יג עריכה
"ותלה על משקל ותתע וכו'". וגזרתה תעה כמו אל תתע בנתיבותיה. וכן גזרתה כאן לאה או להה:
טז עריכה
"הבו וגו'". כי גזרתה יהב וגם הא לא ינוע לבד ועיין פרשת שמות הבה נתחכמה:
יט עריכה
"תשם מגזרת והבמות תישמנה וכו'". הנה הרב אסף גזרת תישמנה וגזרת ישימון יחד לדעתו נצמחו מגזרת ישם. וכן הסכימו חשובי מדקדקים אחרונים. אבל בספר מאיר נתיב חלקום לשני גזרות ישימון שם בגזרת ישם. ותשם בגזרת שמם. גם דעת כמה מדקדקים ותשם שרשה אשם. ועיין במכלול כי משפטם (תאשם). וכן כתב הרב בפרשת ויחי ובקהלם לא תחד מגזרת אחד. והנכון לדעתי להוראת שממה שני פעלים נרדפים ישם ושמם כי גם ישימון לו הוראת שממה: