אבי עזר/בראשית/ח
ב
עריכה"ויסכרו כמו ויסגרו". אמנה בספר משלי כתב הרב על גפי כמו על גבי. ובפרשת מקץ נצטדק הטי"ת בעבור תי"ו התפעל. מכלל דהדר ביה רב מההוא וסבר כדעת מדקדקים דאותיות הבאות ממוצא אחת מתחלפות גם כן. ודוחק לומר בכל הני שהם שתי מלות. ועיין ריש קדושים בפסוק לא תלך רכיל. או בחר לך דברי המכלול שהבאתי בראשית א':
י
עריכהויחל עוד. על דעתי מתחלה דעת מדקדקים מחולקים בבנינה בגזרתה. יש סוברים שהוא מן נחי עיין מבנין הפעיל. ויש סוברים מבנין נפעל. כמו ונבל כעלה כלנו. ויש סוברים מנחי פא יו"ד מפועל הדגש על דרך ויבשהו. וכאן נשתנו להשלים חי"ת הדגושה. אף כי ברוב לא נשלם חי"ת הדגושה. ולפי דעת הרב שיהיה מכופלים אין פתרונו עולה יפה ויפה כתב הרב ויתכן להיותה מלה זרה בדקדוק. והראיה. שכתב הרב דחשבה לזרה לפי שאין פתרונן עולה יפה דלקמן ויחל נח איש אדמה כתב שם מתחלה מפעלי הכפל וכו'. ושם לא כתב שהיא זרה מפני דשם עולה יפה:
יא
עריכה"טרף בפיה יש אומרים וכו'". דעת הרב שהוא שם דבר. כמו אדמת עפר. שהמה שני שמות מורים על הוראה אחת והמה נרדפים. וכן כאן עלה וטרף. ואם היה פעל היה לו לנקד חציו קמץ וחציו פתח כמו שפירש רש"י בהרבה מקומות. ואח"כ קאמר הרב שהוא לעולם פעל. ומצינו פועלי דוגמתו בשני קמצין כמו ארי שאג. כי הוא טרף. והוראתו שעלה הזית טרף ושבר פיה מן האילן ולא מצאה כן על פני המים. אך הבית נראה כנוסף. כי נראה שמלת טרף קאי על היונה והוי למימר טרפה. כי יונה נאמרה בכל מקום בלשון נקבה אמר הרב דבי"ת נוסף וכאלו נאמר טרף פיה ופה נאמר לשון נקבה ולשון זכר. והדר קאמר הרב אפשר שהוא תואר השם והוראתו שבורה כמו שפירש התרגום:
יב
עריכה"וייחל מבנין נפעל וכו'". הנה אין כאן הכרעה בין דברי הרב לדברי רש"י שמפרש שהוא מבנין התפעלות כי לכולם אית ליה פירכא. אם מבנין נפעל הוה למכתב "וַיָיחֶל. ".ואם מבנין התפעל ויתיחל כמו ויתיעצו ויתילדו:
יז
עריכה"היצא כמו השלם וכו'". כמו השלמים על הדרך הפקד ציווי מבנין הפעול. וכן כתב הרב פרשת וישב לבלתי נתן זרע כמו השלם. ודברי הגה באהל יוסף באריכות וזה נכון כמו שכתבתי: