פתיחת התפריט הראשי

ויקיטקסט β

אבות דרבי נתן כט

תוכן עניינים

פרק תשעה ועשריםעריכה

אעריכה

רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי מאיר: אל תרצה את חברך בשעת כעסו, ואל תנחמהו בשעת אבלו, ואל תשאל לו בשעת נדרו, ואל תבא לביתו ביום אידו, ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו.

הוא היה אומר, יש לך חברים מקצתן מוכיחין אותך ומקצתן משבחין אותך, אהוב את המוכיחך ושנא את המשבחך, מפני שמוכיחך מביאך לחיי העולם הבא, והמשבחך מוציאך מן העולם.

הוא היה אומר, בכל מקום שאדם הולך לבו הולך. עומד לבו עומד. יושב דברים מיושבים כנגדו:

בעריכה

הוא היה אומר, כל השוקד עצמו על דברי תורה מוסרין לו שקדנין כנגדו. וכל הבוטל מדברי תורה מוסרין לו בטלנין כנגדו, כגון ארי וזאב ונמר וברדלס ונחש, והגייסות והליסטין באין ומקיפין אותו ונפרעין ממנו. שנאמר, (תהלים נח) אך יש אלהים שופטים בארץ:

געריכה

אבא שאול בן ננס אומר,

ארבעה מדות בתלמיד חכם: אדם שלמד לעצמו, ואינו מלמד לאחרים. לאחרים, ואינו מלמד לעצמו, הלמד לעצמו ולאחרים, ואינו למד לעצמו ולא לאחרים.

הלמד לעצמו ואינו למד לאחרים כיצד, שנה אדם פרק אחד שנים ושלשה, ולא השנה אותם לאחר, ונתעסק בהן ולא שכחן, - זה שלמד לעצמו ואינו למד לאחרים.

לאחרים ולא למד לעצמו כיצד, שנה אדם סדר אחד שנים ושלושה. והשנה אותן לאחרים, ולא נתעסק בהם ושכחן, - זה שלמד לאחרים ולא למד לעצמו.

הלמד לעצמו ולאחרים כיצד, שנה סדר אחד שנים ושלשה והשנה אותן לאחרים ונתעסק בהן ולא שכחן תפשן ותפשום, - זהו שלמד לעצמו ולאחרים.

אינו למד לא לעצמו ולא לאחרים כיצד, שנה אדם סדר אחד שתים ושלוש פעמים, ולא שנאן לאחרים ולא נתעסק בהן ושכחן, - זהו שלא למד לעצמו ולא לאחרים.

רבי חנניא בן יעקב אומר, הניעור בלילה מתוך דברי תורה סימן יפה לו. מתוך דברי שיחה סימן רע לו

ר יעקב בן חנניה אומר, הניעור בלילה ואינו פותח פיו בדברי תורה, ראוי לו ומוטב לו שנהפכה לו שלייתו של אמו על פניו ולא יצא לאויר העולם, ולא ראה את העולם:

דעריכה

רבי אליעזר הקפר אומר, כל המכבד חברו לשום ממון, סוף שנפטר ממנו בקלון. וכל הבוזה את חברו לשום מצווה, סוף שנפטר ממנו בכבוד.

ומנין שכל המכבד חברו לשום ממון סוף שנפטר ממנו בקלון, שכן מצינו בבלעם הרשע, שכבד בלק לשם ממון, שנאמר, (במדבר כב) "ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב". ומניין שנפטר ממנו בקלון, שנאמר, (שם כד) "ועתה ברח לך אל מקומך וגו' והנה מנעך ה' מכבוד".

ומניין שכל הבוזה את חברו לשם מצווה סוף שנפטר ממנו בכבוד, שכן מצינו במשה רבנו שביזה פרעה לשום מצווה, שנאמר, (שמות יא) "וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר". וכי פרעה עומד על הגג ומשה עומד על הארץ, אלא כך אמר משה לפרעה: אפילו כל עבדיך שעומדין ומשתחוים לפניך על במה שלך, יעמדו ויבקשו ממני איני שומע להם. ומניין שנפטר ממנו בכבוד, שנאמר, (שם יב) "ויקרא למשה ולאהרן לילה". אמרו לו, וכי גנבים אנו שנצא בלילה, אלא המתן לנו עד שיביא הקדוש ברוך הוא לנו שבעה ענני כבוד, ונצא בהם בשמחה ובראש גלוי. שנאמר, (במדבר לג) "ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה":

העריכה

על ארבעה חלוקי כפרה הלך ר מתיא בן חרש אצל ר ישמעאל בן אלעזר הקפר ללודקיא לבקרו, ואמר לו, שמעת בארבע חלוקי כפרה שהיה ר ישמעאל דורש, אמר לו, שמעתי. ושלשה הן, ותשובה על כל אחת ואחת. כתוב אחד אומר (ירמיה ג) שובו בנים שובבים נאם ה' ארפא משובותיכם. וכתוב אחד אומר (ויקרא טז) "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם". וכתוב אחד אומר (תהלים פט) "ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם". וכתוב אחד אומר (ישעיה כב) "אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון".

הא כיצד, אם עבר אדם על מצות עשה ועשה תשובה, אינו זז משם עד שמוחלין לו מיד, על זה נאמר "שובו בנים שובבים". עבר אדם על מצות לא תעשה ועשה תשובה, התשובה תולה ויום הכפורים מכפר, על זה נאמר "כי ביום הזה יכפר עליכם". עבר אדם על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה, תשובה ויום הכיפורים תולין, ויסורין ממרקין, ובשאר ימות השנה מכפרין. ועל זה נאמר "ופקדתי בשבט פשעם". אבל מי שמחלל שם שמים, אין בו כח לא לתשובה לתלות, ולא ליסורין למרק, ולא ליום הכיפורים לכפר, אלא תשובה ויסורין תולין, ומיתה ממרקת עמהן. ועל זה נאמר "אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון":

ועריכה

איסי בן יהודה אומר, מפני מה תלמידי חכמים מתים בלא זמנן, לא מפני שמנאפין ולא מפני שגוזלין, אלא מפני שהן בוזין בעצמן:

זעריכה

ר יצחק בן פנחס אומר, כל מי שיש בידו מדרש ואין בידו הלכות לא טעם טעם של חכמה. כל מי שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש לא טעם טעם של יראת חטא.

הוא היה אומר, כל שיש בידו מדרש ואין בידו הלכות זה גבור ואינו מזויין. כל שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש חלש וזיין בידו. יש בידו זה וזה גבור ומזויין.

הוא היה אומר, הוי זהיר בשאילת שלום בין אדם לחברו, ואל תבוא לבין המחלוקת, ואל תשתדל לראותו. שב במקום חברים, והוי זנב לאריות, ואל תהי ראש לשועלים: