פתיחת התפריט הראשי

ויקיטקסט β

אבות דרבי נתן ט

תוכן עניינים

פרק תשיעיעריכה

אעריכה

נתאי הארבלי אומר, הרחק משכן רע, ואל תתחבר לרשע, ואל תתיאש מן הפורענות.

הרחק משכן רע אחד שכן שבבית, ואחד שכן שבחוץ, ואחד שכן שבשדה. מלמד שאין הנגעים באין אלא על ביתו של רשע. עונותיו של רשע גרמו לו לסתור כותלו של צדיק. כיצד, כותל שבין רשע לבין צדיק, נראה נגע בביתו של רשע, בכותלו שבינו לבין הצדיק, נמצא סותרין כותלו של צדיק בעונו של רשע. רבי ישמעאל בנו של ר יוחנן בן ברוקה אומר, אוי לרשע אוי לשכנו. עונותיו של רשע גרמו לסתור כותלו של צדיק:

בעריכה

עשרה נסיונות נסו אבותינו את הקדוש ברוך הוא, ולא נענשו אלא על לשון הרע. ואלו הן: אחד על הים, ואחד בתחלת המן, ואחד בסוף המן, ואחד בשליו הראשון, ואחד בשליו האחרון, אחד במרה, ואחד ברפידים, ואחד בחורב, ואחד בעגל, ואחד במרגלים. זה של מרגלים קשה מכולם, שנאמר, (במדבר יד) "וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי". כיוצא בו (שם) "וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ רעה במגפה לפני ה". והלא דברים קל וחומר: ומה ארץ שאין לה לא פה לדבר ולא פנים ולא בושת, ביקש הקדוש ברוך הוא עלבונה מן המרגלים. המדבר דברים כנגד חברו ומבייש אותו, על אחת כמה וכמה שיבקש הקדוש ברוך הוא עלבונו.

רבי שמעון אומר על מספרי לשון הרע: נגעים באים עליהם. שכן מצינו באהרן ומרים שספרו לשון הרע במשה, ובאת עליהם הפורענות. שנאמר, (שם יב) "ותדבר מרים ואהרן במשה". למה הקדים הכתוב מרים לאהרן, מלמד שהלכה צפורה ושחה לה למרים, הלכה מרים ושחה לו לאהרן, עמדו שניהם ודברו בצדיק ההוא. מתוך שעמדו שניהם ודברו בצדיק, בא עליהם את הפורענות. שנאמר, (שם) "ויחר אף ה' בם וילך". מה תלמוד לומר וילך, מלמד שנסתלק מאהרן ודבק במרים, מפני שלא היה אהרן עסקן בדברים, אבל מרים שהיתה עוסקת בדברים מיד נענשה יותר.

מרים אמרה: אלי היה דבור ולא פרשתי מאצל בעלי. אהרן אמר, אלי היה דבור ולא פירשתי מאצל אשתי. ואף אבותינו הראשונים היה דבור עליהם ולא פרשו מאצל נשותיהן. אבל הוא מפני שדעתו גסה עליו, פירש הוא מאצל אשתו. ולא היו דנין אותו בפניו אלא שלא בפניו. ולא היו דנין אותו בודאי, אלא בספק: ספק שדעתו גסה עליו, ספק שאין דעתו גסה עליו. והרי דברים קל וחומר: ומה מרים שלא דברה אלא באחיה, ולא דברה אלא בהחבא, ולא דברה אלא שלא בפניו של משה נענשה. אדם הדיוט המדבר דברים בפני חברו ומביישו, על אחת כמה וכמה שיהא עונשו מרובה.

באותה שעה אמר לו אהרן למשה: משה אחי, כסבור אתה בעצמך שצרעת זו על מרים נתונה, אינה נתונה אלא על בשרו של אבא עמרם. אמשול לך משל למה הדבר דומה. לאחד שנתן גחלת בתוך ידו. אף על פי שהופכה ממקום למקום, מכל מקום בשרו נכוית. שנאמר "אל נא תהי כמת". באותה שעה התחיל אהרן לפייס במשה. אמר לו, משה אחי, כלום עשינו רעה עם אחד בעולם, אמר לו, לאו. - ומה עם אחר בעולם לא עשינו רעה, אתה שאחינו אתה האיך נעשה רעה עמך, אבל מה אעשה, שגגה היא בינותינו, ברית שבינינו לבינך בטלנו, שנאמר, (עמוס א) "ולא זכרו ברית אחים". באותה שעה עג משה עוגה קטנה ועמד בתוכה, וביקש רחמים עליה, ואמר, איני זז מכאן עד שתתרפא מרים אחותי. שנאמר, (במדבר יב) "אל נא רפא נא לה". באותה שעה אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: אילו מלך נזף בה, אילו אביה נזף בה, היה לה שתכלם שבעת ימים. אני שאני מלך מלכי המלכים, על אחת כמה וכמה, לא דין הוא שתיכלם ארבעה עשר יום, אלא למענך מחול לה, שנאמר, (שם) "ויאמר ה' אל משה, ואביה ירק ירק בפניה" וגו'.

(שם) "והאיש משה ענו מאד". יכול שהיה עניו ולא נאה ומשובח, תלמוד לומר (שמות מ) "ויפרוש את האהל על המשכן" מה משכן עשר אמות, אף משה עשר אמות קומתו. יכול שהיה עניו כמלאכי השרת, - תלמוד לומר: מכל האדם מאדם אמרו, ולא ממלאכי השרת. יכול שהיה עניו כדורות הראשונים, - תלמוד לומר על פני האדמה מדורו אמרו, ולא מדורות הראשונים. שלושה מיני מוכי שחין נבראו בעולם: לח יבש בעל פוליפוס. והיתה נפשו של משה נמוכה מכולם:

געריכה

רבי שמעון בן אלעזר אומר, אף על מספרי לשון הרע נגעים באין. שכן מצינו בגחזי שספר לשון הרע ברבו, ודבקה בו צרעת עד יום מותו. שנאמר, (מ"ב ה) "וצרעת נעמן תדבק בך וגו' ויצא מלפניו מצורע כשלג". הוא היה אומר על גסי: הרוח נגעים באין עליו, שכן מצינו בעוזיהו שנאמר, (ד"ה ב כו) "ובחזקתו גבה לבו עד להשחית, וימעל מעל בה אלהיו, ויבא אל היכל ה' להקטיר על מזבח הקטורת. ויבוא אחריו עזריהו הכהן ועמו כהנים לה שמונים בני חיל, ויעמדו על עוזיהו המלך ויאמרו לו, לא לך עוזיהו להקטיר לה, כי לכהנים בני אהרן המקדשים להקטיר. צא מן המקדש, כי מעלת ולא לך לכבוד מה אלהים. ויזעף עוזיהו ובידו מקטרת להקטיר, ובזעפו עם הכהנים והצרעת זרחה במצחו".

באותה שעה נבקע היכל אילך ואילך שנים עשר מיל על שנים עשר מיל, והיו הכהנים מבוהלים לצאת, וגם הוא נבהל לצאת "כי נגעו ה, ויהי מצורע עד יום מותו, וישב בית החפשית מצורע, כי נגזר מבית ה, ויותם בנו על בית המלך שופט את עם הארץ:

דעריכה

ואל תתחבר לרשע מלמד שלא יתחבר אדם עם אדם רע ולא עם אדם רשע. שכן מצינו ביהושפט שנתחבר באחאב ועלה עמו רמות גלעד, ויצא עליו קצף מאת ה. שוב נתחבר לאחזיה, ויעשו אניות בעציון גבר, ופרץ ה' את מעשיו, שנאמר, (דה"ב כ) "בהתחברך עם אחזיהו פרץ ה' את מעשיך וישברו אניות". וכן מצינו באמנון שנתחבר עם יונדב ויעץ לו עצה רעה, שנאמר, (ש"ב יג) "ולאמנון ריע ושמו יונדב בן שמעה אחי דוד ויונדב איש חכם מאד חכם לרע". ד"א אל תתחבר לרשע, ואפילו לתורה:

העריכה

ואל תתייאש מן הפורענות כיצד, מלמד שיהא לבו של אדם מתפחד בכל יום, ויאמר, אוי לי שמא יבא עלי פורענות היום ושמא למחר ונמצא מתפחד בכל יום. שנאמר כן באיוב (איוב ג) "פחד פחדתי":

ועריכה

ד"א אל תתייאש מן הפורענות כיצד, בזמן שאדם רואה מה שבידו מצליח אל יאמר, בשביל שזכיתי נתן לי המקום מאכל ומשתה בעולם הזה, והקרן קיימת לעולם הבא. אלא יאמר, אוי לי, שמא לא נמצא לי לפניו אלא זכות אחד, בלבד נתן לי מאכל ומשתה בעולם הזה כדי שיאבדני לעולם הבא: