מהדורת הכתיב:
ויען יונדב בן שמעה אחי דוד ויאמר אל יאמר אדני את כל הנערים בני המלך המיתו כי אמנון לבדו מת כי על פי אבשלום היתה שומה מיום ענתו את תמר אחתו
המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויען יונדב בן שמעה אחי דוד ויאמר אל יאמר אדני את כל הנערים בני המלך המיתו כי אמנון לבדו מת כי על פי אבשלום היתה שומה מיום ענתו את תמר אחתו
השאלות (לב - לג) יש פה דברים כפולים, ותחלה אמר את כל הנערים בני המלך המיתו ואח"כ אמר כל בני המלך מתו:
"אל יאמר אדוני". כי השמועה נסבבה מצד שמי שראה שהרגו את אמנון, חשב שאבשלום הרגו כדי שלא יהיה לו שטן
בירושת המלוכה, ודמה שה"ה שלכן יכרית כל זרע המלוכה. והשיב יונדב, "אל יאמר אדוני את כל הנערים בני המלך המיתו", ר"ל שלא יאמר ש"המיתו" כל הנערים מצד שהם בני המלך ושהיה כוונת אבשלום להכרית זרע המלך, לא כן, "כי רק אמנון לבדו מת". ולא מטעם ירושת המלוכה: "כי דבר זה היתה שומה בפי אבשלום". מכבר: "מיום ענותו את תמר אחותו". להנקם בו: