המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"אם ישנו בארץ" - כאשר לא נמצא אותו בכל מחבואיו אם כן ודאי יהיה בארץ בין אנשי שבטו ואז אחפש אותו בכל אלפי יהודה רצה לומר אכריח את כל שרי אלפי יהודה שכל אחד יחפש אחריו בין אנשיו
מצודת ציון
"המחבואים" - מלשון מחבואה ומסתור
"אל נכון" - כמו בנכון וכן (שמות כה כא)ואל הארון ומשפטו ובהארון
"וראו". ד] חוץ מזה תדרשו "על כל המחבאים אשר יתחבא שם", שאל"כ הגם שאדע מקומו יוכל להתחבאות שם במקום נסתר: "ושבתם אלי אל נכון". ר"ל שיהיה
דבר נכון וברור, ואז "והלכתי אתכם: והיה אם ישנו". אמר זה בל ידמו כי מצוה שהם ידרשו כל הדרישות הנ"ל מאשר יתרשל הוא מלחפש, כי אם רק ישנו בארץ יחפשהו בכל
כחו: