ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קכג א
"חַנַּנִי אֱלֹהִים" (בראשית לג, יא). ומן נשא באל"ף בנין הִפְעִיל הִשִּׁיא – "הַשֵּׁא הִשֵּׁאתָ לָעָם הַזֶּה" (ירמיהו ד, י). והעתיד ממנו בא בחסרון אל"ף – "יַשִּׁי מָוֶת עָלֵימוֹ" (תהלים נה, טז).
ואלה הם נחי הקצוות שפ"איהם יו"ד ולמ"דיהם ה"א עריכה
יגה – נאמר מעיקר זה הפעל הכבד "אֲשֶׁר הוֹגָה יְיָ" (איכה א, יב). הוֹגֵיתָ. הוֹגֵיתִי וכולי. "כִּי יְיָ הוֹגָהּ" (איכה א, ה) במפיק הה"א לנקבה. ומשפט הוֹגָה בתשלום הֶיְגָה בפלס הֶגְלָה. הבינונים – מוֹגֶה. מוֹגִים וכולי. המקור – הֹגוֹת, או הֹגֹו בפלס "הֹרוֹ וְהֹגוֹ" (ישעיהו נט, יג), לדעת אדוני אבי ז"ל שפירש "הֹרוֹ" משרש ירה מענין "וּלְהוֹרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא י, יא), אבל "וְהֹגוֹ" שרשו הגה. העתידים – הוֹגֵה. הוֹגוּ. הוֹגִי. הוֹגֵינָה. אוֹגֶה. יוֹגֶה וכולי. ובחסרון – אוֹג. יוֹג וכולי. ובא שלם – "עַד אָנָה תּוֹגְיוּן נַפְשִׁי" (איוב יט, ב). ומשפטם בתשלומם אַיְגֶה, תַּיְגֶה בפלס אַגְלֶה, תַּגְלֶה. הנפעל – נוֹגָה. נוֹגֵיתָ. נוֹגֵיתִי וכולי. הבינונים – נוּגֶה. נוּגִים. נוּגָה. נוּגוֹת – כלם בשורק או בחולם אבל מה שמצאנו מהם מצאנום בשורק – "בְּתוּלֹתֶיהָ נּוּגוֹת" (איכה א, ד), "נוּגֵי מִמּוֹעֵד" (צפניה ג, יח) – מפני הסמיכות נפעל המ"ם כמשפט, כי מבלי הסמיכות נוּגִים. ומשפטם בתשלומם נִיְגֵי, נִיְגִים. העתידים – הִוָּגֶה. הִוָּגוּ. אֶוָּגֶה. יִוָּגֶה וכולי. ובחסרון – הִוָּג. אִוָּג. יִוָּג וכולי. וכתב אדוני אבי ז"ל כי "אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה" (שמות יט, יג) אינו מבנין נִפְעַל, כי היה לו לומר יִוָּרֶה, כי כל נִפְעַל מנחי הפ"א יהיה ו"ו פ"א-הפעל. אבל הוא מבנין הִתְפַּעֵל, ומשפטו יִתְיָרֶה. ועתיד מבנין פִּעֵל הדגוש מזה – "וַיַּגֶּה בְּנֵי אִישׁ" (איכה ג, לג), נפלה יו"ד השרש והוטלה תנועתה על היו"ד הנוספת, ומשפטו וַיְיַגֶּה. ונמצא גם כן מזה השרש ענין אחר שלא נזכר פועלו מן ההִפְעִיל – "כַּאֲשֶׁר הֹגָה מִן הַמְסִלָּה" (ש"ב כ, יג), משפטו הָיְגָה בפלס הָגְלָה.
ידה – נאמר הקל מזה "יְדוּ אֵלֶיהָ" (ירמיהו נ, יד). ותאמר העתידים מנו אִידֶה. יִידֶה