מצודות על משלי טו ד
<< | מצודות על משלי • פרק ט"ו • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
מַרְפֵּ֣א לָ֭שׁוֹן עֵ֣ץ חַיִּ֑ים
וְסֶ֥לֶף בָּ֗֝הּ שֶׁ֣בֶר בְּרֽוּחַ׃
מצודת דוד
"מרפא לשון" - מי שלשונו רפויה ולא ידבר קשות ורק ידבר רכות, היא לו לעץ המגדל חיים. אבל המעקם בלשונו לדבר קשות, בא שבר ברצונו, כי לא יקובל דבריו ולא ימולא רצונו.
מצודת ציון
"מרפא" - מלשון רפיון.
"וסלף" - ענין עיקום ועיוות.
"ברוח" - ענינו רצון, וכן (ישעיהו לז): "הנני נותן בו רוח".