מפרשי רש"י על בראשית מג יא


<< | מפרשי רש"י על בראשיתפרק מ"ג • פסוק י"א | >>
ב • ג • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טז • יח • כ • כג • כה • כו • כח • ל • לג • לד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית מ"ג, י"א:

וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יִשְׂרָאֵ֣ל אֲבִיהֶ֗ם אִם־כֵּ֣ן ׀ אֵפוֹא֮ זֹ֣את עֲשׂוּ֒ קְח֞וּ מִזִּמְרַ֤ת הָאָ֙רֶץ֙ בִּכְלֵיכֶ֔ם וְהוֹרִ֥ידוּ לָאִ֖ישׁ מִנְחָ֑ה מְעַ֤ט צֳרִי֙ וּמְעַ֣ט דְּבַ֔שׁ נְכֹ֣את וָלֹ֔ט בׇּטְנִ֖ים וּשְׁקֵדִֽים׃


רש"י

"אפוא" - כל לשון אפוא לשון יתר הוא לתקן המלה בלשון עברי א"כ אזדקק לעשות שאשלחנו עמכם צריך אני לחזור ולבקש איה פה תקנה ועצה להשיאכם ואומר אני זאת עשו

"מזמרת הארץ" - מתורגם מדמשבח בארעא שהכל מזמרים עליו כשהוא בא לעולם

"נכאת" - שעוה (ב"ר)

"בטנים" - לא ידעתי מה הם ובפי' א' ב' של ר' מכיר ראיתי פושטציא"ס ודומה לי שהם אפרסקין (שפירזיכע)


רש"י מנוקד ומעוצב

אֵפוֹא – כָּל לְשׁוֹן "אֵפוֹא" לְשׁוֹן יֶתֶר הוּא, לְתַקֵּן הַמִּלָּה בְּלָשׁוֹן עִבְרִי. אִם כֵּן אֶזְדַּקֵּק לַעֲשׂוֹת שֶׁאֶשְׁלָחֶנּוּ עִמָּכֶם, צָרִיךְ אֲנִי לַחֲזֹר וּלְבַקֵּשׁ 'אַיֵּה פֹּה' תַּקָּנָה וְעֵצָה לְהַשִּׁיאֲכֶם, וְאוֹמֵר אֲנִי "זֹאת עֲשׂוּ".
מִזִּמְרַת הָאָרֶץ – כְּתַרְגּוּמוֹ :"מִדִּמְשַׁבַּח בְּאַרְעָא", שֶׁהַכֹּל מְזַמְּרִים עָלָיו כְּשֶׁהוּא בָּא לָעוֹלָם (ב"ר צא,יא).
נְכֹאת – שַׁעֲוָה (שם).
בָּטְנִים – לֹא יָדַעְתִּי מַה הֵם (וּבְפֵרוּשֵׁי אָלֶף בֵּית שֶׁל רַבִּי מָכִיר רָאִיתִי פשטציא"ש [pistachios = פיסטוקים]. וְדוֹמֶה לִי שֶׁהֵם אֲפַרְסְקִין).

מפרשי רש"י

[י] לשון יתור הוא. דאם לא כן הוי למכתב 'אם כן זאת עשו', מזה נראה שהוא לשון מיותר, ובאה 'לתקון מלה בלשון עברי':

[יא] שהכל מזמרין עליו. לא שיהיה פירושו לשון 'תזמור' כלומר שיקחו ממה שנקצר בארץ, זה לא יתכן, כי כל דבר נקצר ואין זה מנחה, כי לא תבא מנחה רק מדבר המשובח: