המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"אכל שדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה" - שכל ארץ וארץ מעמדת פירותיה ונותנין בתבואה מעפר המקום ומעמיד את התבואה מלירקב (נ"ל שהוא דעת רבי נחמיה וא"צ כלל להגיה ברש"י כאשר עלה בדעת קצתם)
"ויקבץ את כל אוכל" - יוסף הנזכר למעלה וגם אחרי כן ויצבור יוסף בר וכן כי חדל לספור יוסף הנזכר ואמר רבי אברהם כי אין פירושו "כל" כי ברעב היו מתים וכן וכל הארץ באו מצרימה רק טעמו שקבץ כל אשר יכול והנכון בעיני שקבץ את הכל אל תחת ידו והוא נתן להם ממנו בכל שנה כדי פרנסתם שלא יבזבזוהו והוא שאמר ויקבצו את כל אכל השנים הטובות ויצברו בר תחת יד פרעה אוכל בערים ושמרו ומפני שאמר ויקבצו את כל אכל ואמר ויצברו בר וכן ויקבוץ את כל אוכל ויצבור יוסף בר יורה שקבצו כל הנאכל לאדם בר ולחם ומזון אפילו תאנים וצמוקים וכיוצא בהן ויצברו מהם הבר אל תחת יד פרעה והוא התבואה שהובאה ברחת ובמזרה לזרות ולהבר ויתן בערים כדי אכלם מכל הפירות והיה כל האוכל למשמרת לצורך שני הרעב שיקחו ממנו כדי חיתם והנשאר בבר קיים באוצרות ויתכן שנתן להם דמים כשער הזול מגנזי המלך ולכן היה הבר לפרעה ומכרו להם בשני הרעב כמו שכתוב (להלן מז יד) וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים או שלקחו המלך בחזקה כי אמר אני שמרתיו אבל אונקלוס תרגם אכל ובר בשוה
ויקבוץ את כל אכל: זה החומש שהיה מקבץ מן השדות, ויתן אכל בערים, זה שהזכיר כל אוכל יורה שקבצו כל הנאכל לאדם בר ולחם ומזון אפילו תאנים וצימוקים וכיוצא בהם:
אכל שדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה: מכאן למדו רז"ל שכל עפר המקום שומר התבואה של אותו המקום:
(מח)" ויקבץ." עתה יספר כי עשה כפי מה שאמר אל פרעה [פסוק לג - לו], א] מה "שקבץ את כל אוכל", שע"י הפקידים שהעמיד בכל עיר קבץ כל מיני אוכל נפש שהיו בערים," ואת האוכל", הזה "שם בערים" לא באוצר המלך, באופן שבכל עיר נתן את האוכל של השדות שסביבות העיר, כמ"ש ויקבצו את כל אוכל וגו' אוכל בערים:
ויקבוץ את כל וגו'. לפי מה שפירשנו בפירוש (פסוק ל"ד) וחמש את וגו' שיטול החומש יהיה פירוש אומרו ויקבוץ את כל אוכל פי' הנוגע לחלק המלך כרשום בדברי יוסף, ולכשנפרש אומרו וחמש ויזרז אפשר לפרש אומרו ויקבוץ את כל כפשטו שהיה קונה כל התבואה שעשתה השנה ביותר על השנים, כי לצד שהוא דבר יתר לזורעי אדמה ימכרו הנותר:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית. ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מא מח.
וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל אֹכֶל שֶׁבַע שָׁנִים
המילה "כָּל" במשפט "וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל אֹכֶל שֶׁבַע שָׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" ברור שאינה במקום הנכון. יוסף לא קיבץ את כל האוכל, כי אז אנשי מצרים היו מתים ברעב.
הפרוש של המשפט הוא: "וַיִּקְבֹּץ [יוסף] אֶת [עודפי ה]אֹכֶל [בְּכָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם] שֶׁבַע שָׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ"
וַיִּתֶּן אֹכֶל בֶּעָרִים אֹכֶל שְׂדֵה הָעִיר
יוסף אירגן שכל עיר תאסוף את העודפים מהיבול מהשדות ותאגור בעיר עצמה. כך בצורה אוטומטית:
עיר גדולה עם הרבה שדות בבעלותה אספה הרבה אוכל, ועיר קטנה אספה פחות - הכל היה שווה לנפש.
אנשי העיר הרגישו שהמס יוחזר להם, במקרה הצורך, וכך לא היה כעס, מירמור או התקפות נגד פקידי המלך וממגורות התבואה. אנשי העיר שמרו על רכושם שלהם בתוך חומות העיר שלהם.
לא היה צריך לבנות ממגורות ענקיות במקום לא מוגן ולהוביל תבואה למרחקים. וגם לקבל את התבואה לא יהיה צורך לנסוע למרחקים (חוץ מאנשי כנען שלא חסכו בעריהם).
ערים עצלניות, שזלזלו בפקודת יוסף, ירעבו וישלמו ביוקר כגמולם - (ראו: משל הנמלה והצרצר).
בכל הערים היתה תעסוקה מלאה, ולא היה צריך להוביל אנשים לעבוד במרחקים ללא משפחתם.
כיון שהאנשים עבדו עבור עצמם,1 לא נראה שפרעה היה צריך לשלם לעושי המלאכה, מלבד לפקידיו.2
הערה 1: גם המן השתמש בשיטה הזו והזמין רוצחים ושודדים להרוג ולבוז את היהודים עבור עצמם ללא תשלום. (ביאור:אסתר ג יג). הערה 2: להבדיל מהמן, שהציע לקחת 10,000 ככר כסף מאוצר המלך, כדי לשלם לעושי המלאכה, גובי המיסים, אבל בסוף לא הוציא דבר מאוצר המלך. (ביאור:אסתר ג ט).