ביאור:בבלי גיטין דף סא

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת גיטין פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת גיטין דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט
ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

^[1] כולי עלמא לא פליגי ^[2]; כי פליגי בלחי ^[3] וקוקרי ^[4]^[5].

מציאת חרש שוטה וכו' רבי יוסי: אומר: גזל גמור:

אמר רב חסדא: גזל גמור מדבריהם ^[6].

למאי נפקא מינה?

להוציאו בדיינין ^[7].

עני המנקף בראש הזית מה שתחתיו וכו':

תנא אם ליקט ^[8] ונתן ביד ^[9] – הרי זה גזל גמור.

רב כהנא הוה קאזיל להוצל; חזייה לההוא גברא דהוה שדי אופיי ^[10] וקא נתרן תמרי, אזל קא מנקיט ואכיל; אמר ליה: חזי מר דבידאי שדיתינהו

אמר ליה: מאתריה דרבי יאשיה אתה ^[11].

קרי עליה (משלי י כה) [כעבור סופה ואין רשע] וצדיק יסוד עולם.

אין ממחין ביד עניי נכרים בלקט בשכחה ובפאה מפני דרכי שלום: תנו רבנן: מפרנסים עניי נכרים עם עניי ישראל ומבקרין חולי נכרים עם חולי ישראל וקוברין מתי נכרים עם מתי ישראל ה^[12] מפני דרכי שלום.

משנה:

משאלת אשה לחבירתה החשודה על השביעית ^[13] נפה וכברה וריחים ותנור, אבל לא תבור ולא תטחן עמה ^[14].

אשת חבר משאלת לאשת עם הארץ נפה וכברה, ובוררת וטוחנת ומרקדת עמה ^[15] ^[16], אבל משתטיל את המים לא תגע עמה ^[17], לפי שאין מחזיקין ידי עוברי עבירה.

וכולן לא אמרו ^[18] אלא מפני דרכי שלום;

ומחזיקין ידי נכרים בשביעית ^[19], אבל לא ידי ישראל;

ושואלין בשלומן ^[20] מפני דרכי שלום.

גמרא:

מאי שנא רישא ^[21] ומאי שנא סיפא ^[22]?

אמר אביי: רוב עמי הארץ מעשרין הן ^[23];

רבא אמר: ^[24]: הכא - בעם הארץ דרבי מאיר ^[25], וטומאה וטהרה ^[26] דרבנן ^[27], דתניא: איזהו עם הארץ? כל שאינו אוכל חוליו בטהרה - דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים: כל שאינו מעשר פירותיו.

והא מדקתני סיפא 'משתטיל את המים לא תגע עמה' ^[28] - מכלל דרישא לאו בטומאה וטהרה עסקינן ^[29]?

רישא וסיפא בטומאה וטהרה ^[30]: ורישא - בטומאת חולין ^[31], וסיפא בטומאת חלה ^[32].

ורמינהו:

עמוד ב

טוחנין ^[33] ומפקידין ^[34] אצל אוכלי שביעית ואצל אוכלי פירותיהן בטומאה ^[35], אבל לא לאוכלי שביעית ולא לאוכלי פירותיהן בטומאה ^[36]!?

אמר אביי: התם - בכהן החשוד לאכול תרומה בטומאה עסקינן, דהוה ליה טומאה דאורייתא ^[37].

אי הכי ^[38] - מפקידין ^[39]? ורמינהו מפקידין תרומה אצל ישראל עם הארץ ^[40] ולא אצל כהן עם הארץ מפני שלבו גס בה ^[41].

אמר רבי אילעא: הכא במאי עסקינן? בכלי חרש המוקף צמיד פתיל. וליחוש שמא תסיטנו אשתו נדה ^[42]?

אלא אמר רבי ירמיה: לא קשיא: כאן ^[43] בפירות שהוכשרו, כאן ^[44] בפירות שלא הוכשרו ^[45].

ורמינהו: 'המוליך חטין לטוחן ^[46] כותי, או לטוחן עם הארץ - הרי אלו בחזקתן למעשר ולשביעית ^[47] אבל לא לטומאה' ^[48]!?

האי - מאי רומיא? לאו אוקימנא בפירות שלא הוכשרו!? ודקארי לה מאי קארי לה ^[49]?

משום דקא בעי למירמי אחריתי עלה ^[50]: 'הרי אלו בחזקתן למעשר ולשביעית' ולחלופי לא חיישינן ^[51]; ורמינהו: 'הנותן לחמותו ^[52]: מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל הימנה מפני שחשודה מחלפת המתקלקל ^[53]' ^[54]?!

התם - כדקתני טעמא: 'אמר רבי יהודה: רוצה היא בתקנת בתה ובושה מחתנה ^[55]'.

ולעלמא לא חיישינן? והתנן ^[56]: 'הנותן לפונדקית ^[57] מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל הימנה מפני שמחלפת' ^[58]?

התם ^[59] מוריא ^[60] ואמרה "בר בי רב - ליכול חמימא, ואנא איכול קרירא" ^[61], ואכתי לעלמא לא חיישינן.

והתניא: 'אשת חבר טוחנת עם אשת עם הארץ ^[62] בזמן שהיא ^[63] טמאה ^[64] אבל לא בזמן שהיא טהורה; רבי שמעון בן אלעזר אומר: אף בזמן שהיא טמאה לא תטחון, מפני שחברתה

הערות עריכה

^ דכיון דיש להם תוך
^ קנה לו כליו, והוי גזל גמור
^ חכה; איי"ם בלע"ז
^ שאר מצודות ומכשולים שנותנים חוט ארוך בנהר וחורזין בו מחטים על פני כולה
^ Note: מענין להשות עם פסחים סד,א (בסוף העמוד)- רש"י ד"ה אונקילות: בלע"ז קרוק"ש.
^ אפילו לרבי יוסי לאו גזל דאורייתא הוא
^ דלרבנן לא נפיק בדיינים; ומיהו לרבי יוסי גזל מעליא לא הוי, ליפסל לעדות ולעבור עליו בלאו
^ על גבי קרקע
^ ביד הואיל ומטו לידיה
^ מקלות
^ לפיכך אתה בקי בדינין לפי שהוא דורש לרבים ומודיען; רבי יאשיה מן הוצל הוה
^ לא בקברי ישראל; אלא מתעסקין בהם אם מצאום הרוגים עם ישראל
^ לשמור פירות שביעית ולהצניעם מן הביעור ואילך
^ לסייעה, מפני שאסור לסייע בידים ידי עוברי עבירה בשעת העבירה
^ בגמרא פריך אמאי הרי חשודה על המעשרות
^ 'בזמן שהיא טמאה כו' לא גרסינן ובברייתא גרסינן לה בגמרא
^ לפי שמשגלגלה הוטבלה לחלה, וקא מיטמאה מחמת כלים טמאים, וזו מסייעתה לגלגל, ואסור לגרום טומאה לחלה
^ שהתירו להשאילם כלים, ולסייעם - בלא שעת עבירה עצמה
^ הכא משמע מסייעין ממש
^ כל הימים, ואף על פי שמטיל על הנכרי שם שמים, שהשלום שמו של הקב"ה
^ דקתני 'לא תבור', שמסייעת ידי עוברי עבירה שביעית
^ דקתני 'ובוררת וטוחנת' - והלא מסייעת ידי עוברי עבירה טבל
^ הלכך חששא דרבנן בעלמא היא, ומפני דרכי שלום מותר לסייען; אבל חשודה על השביעית משמע דמוחזק לן בה שחשודה
^ לעולם כמחצה על מחצה (דמי) מספקינן להו, ואסור לסייען, הואיל ועבירה דאורייתא היא; ומתניתין - במוחזק לעשר קאמר
^ שחשוד לאכול פירות בטומאה
^ דחולין
^ דרבנן היא: דתורה לא הזהירה לאכול בטהרה אלא תרומה וקדשים בלבד, הלכך לאו איסורא דאורייתא היא, ומפני דרכי שלום מותר לסייען
^ סבירא ליה להאי דפריך דטעם ד'משתטיל את המים אסור' - משום דהוכשרו עכשיו הוא, ועד עכשיו לא הוכשרו
^ שיהא שום נדנוד עבירה דטומאה, דהא לא הוכשרו, ואי בנאמן על המעשרות קמיירי - אמאי קתני 'וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום'
^ ובפירות מוכשרין
^ ורישא - כל זמן שלא גילגלה אינה אלא טומאת חולין, דרבנן, ולא גזור בה משום מסייע במקום דרכי שלום, ובלבד שלא תאכל
^ דאורייתא: שאסור לטמאה ביד, דכתיב (במדבר יח) 'את משמרת תרומותי' - עביד לה שימור
^ תבואה מתוקנת
^ אותה
^ שאין חשודים לא להחליף ולא ליגע
^ תבואה של עוברי עבירה אין טוחנין אותה להם, שאסור לסייען בעבירתם; ומתניתין קתני 'טוחנת עמה' ומוקמת לה באוכל חולין בטומאה
^ דאיסורא דאורייתא הוא כדפרישית
^ אי בכהן קאי
^ מי מצי מפקידין אצלו? ולא חייש שמא יגע
^ דמתוך שאינו רגיל בה לא יגע בה
^ רגיל בה; פריוו"ץ
^ מטמאה את משאה ואף על פי שאין נוגעת
^ הא דתני 'אין מפקידין'
^ דתני מפקידין
^ ותרוייהו בתרומה; ובשלהן אסור לסייען, דחבר לא ידע אי הוכשרו אי לא
^ זה שם האומן בלשון המשנה
^ שאין חשוד להחליף בשאינו מעושר ובפירות שביעית
^ חיישינן שמא נגע; ולעיל קתני 'מפקידין אצלם'
^ הא איתרצא לה הכי [לעיל]
^ על הדא דקתני
^ ולכך קבעה בגמרא הכא, למירמא עלה ולפרושה דלא תקשי לן
^ עיסה לתקנה לו והוא חבר והיא אשת עם הארץ, והטבילה לכך
^ ונותנת לו היפה שלה
^ הלכך 'מעשר את שהוא נותן לה' - שאם תחליפנו נמצא מאכילה שאינו מעושר, 'ואת שהוא נוטל הימנה' - שאם החליפתו נמצא אוכל שאינו מעושר
^ ולא לרעה היא מחלפת
^ דמאי ג,ד
^ תלמיד היושב לפני רבו, ונתאכסן אצל עם הארץ פונדקית - אופה לו את עיסתו
^ לא גרסינן הכא 'המתקלקל'
^ נמי לטובה היא מתכוונת
^ לעצמה הוראת מצוה בחלוף זה
^ חמימא וקרירא לאחר שני ימים או שלשה היא מחליפה
^ מסייעתה
^ אשת חבר
^ דכיון דבימי טומאה אינה רגילה ליגע בטהרות - לא חיישינן שמא תטול ותתן לתוך פיה

[1] דכיון דיש להם תוך

[2] קנה לו כליו, והוי גזל גמור

[3] חכה; איי"ם בלע"ז

[4] שאר מצודות ומכשולים שנותנים חוט ארוך בנהר וחורזין בו מחטים על פני כולה

[5] Note: מענין להשות עם פסחים סד,א (בסוף העמוד)- רש"י ד"ה אונקילות: בלע"ז קרוק"ש.

[6] אפילו לרבי יוסי לאו גזל דאורייתא הוא

[7] דלרבנן לא נפיק בדיינים; ומיהו לרבי יוסי גזל מעליא לא הוי, ליפסל לעדות ולעבור עליו בלאו

[8] על גבי קרקע

[9] ביד הואיל ומטו לידיה

[10] מקלות

[11] לפיכך אתה בקי בדינין לפי שהוא דורש לרבים ומודיען; רבי יאשיה מן הוצל הוה

[12] לא בקברי ישראל; אלא מתעסקין בהם אם מצאום הרוגים עם ישראל

[13] לשמור פירות שביעית ולהצניעם מן הביעור ואילך

[14] לסייעה, מפני שאסור לסייע בידים ידי עוברי עבירה בשעת העבירה

[15] בגמרא פריך אמאי הרי חשודה על המעשרות

[16] 'בזמן שהיא טמאה כו' לא גרסינן ובברייתא גרסינן לה בגמרא

[17] לפי שמשגלגלה הוטבלה לחלה, וקא מיטמאה מחמת כלים טמאים, וזו מסייעתה לגלגל, ואסור לגרום טומאה לחלה

[18] שהתירו להשאילם כלים, ולסייעם - בלא שעת עבירה עצמה

[19] הכא משמע מסייעין ממש

[20] כל הימים, ואף על פי שמטיל על הנכרי שם שמים, שהשלום שמו של הקב"ה

[21] דקתני 'לא תבור', שמסייעת ידי עוברי עבירה שביעית

[22] דקתני 'ובוררת וטוחנת' - והלא מסייעת ידי עוברי עבירה טבל

[23] הלכך חששא דרבנן בעלמא היא, ומפני דרכי שלום מותר לסייען; אבל חשודה על השביעית משמע דמוחזק לן בה שחשודה

[24] לעולם כמחצה על מחצה (דמי) מספקינן להו, ואסור לסייען, הואיל ועבירה דאורייתא היא; ומתניתין - במוחזק לעשר קאמר

[25] שחשוד לאכול פירות בטומאה

[26] דחולין

[27] דרבנן היא: דתורה לא הזהירה לאכול בטהרה אלא תרומה וקדשים בלבד, הלכך לאו איסורא דאורייתא היא, ומפני דרכי שלום מותר לסייען

[28] סבירא ליה להאי דפריך דטעם ד'משתטיל את המים אסור' - משום דהוכשרו עכשיו הוא, ועד עכשיו לא הוכשרו

[29] שיהא שום נדנוד עבירה דטומאה, דהא לא הוכשרו, ואי בנאמן על המעשרות קמיירי - אמאי קתני 'וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום'

[30] ובפירות מוכשרין

[31] ורישא - כל זמן שלא גילגלה אינה אלא טומאת חולין, דרבנן, ולא גזור בה משום מסייע במקום דרכי שלום, ובלבד שלא תאכל

[32] דאורייתא: שאסור לטמאה ביד, דכתיב (במדבר יח) 'את משמרת תרומותי' - עביד לה שימור

[33] תבואה מתוקנת

[34] אותה

[35] שאין חשודים לא להחליף ולא ליגע

[36] תבואה של עוברי עבירה אין טוחנין אותה להם, שאסור לסייען בעבירתם; ומתניתין קתני 'טוחנת עמה' ומוקמת לה באוכל חולין בטומאה

[37] דאיסורא דאורייתא הוא כדפרישית

[38] אי בכהן קאי

[39] מי מצי מפקידין אצלו? ולא חייש שמא יגע

[40] דמתוך שאינו רגיל בה לא יגע בה

[41] רגיל בה; פריוו"ץ

[42] מטמאה את משאה ואף על פי שאין נוגעת

[43] הא דתני 'אין מפקידין'

[44] דתני מפקידין

[45] ותרוייהו בתרומה; ובשלהן אסור לסייען, דחבר לא ידע אי הוכשרו אי לא

[46] זה שם האומן בלשון המשנה

[47] שאין חשוד להחליף בשאינו מעושר ובפירות שביעית

[48] חיישינן שמא נגע; ולעיל קתני 'מפקידין אצלם'

[49] הא איתרצא לה הכי [לעיל]

[50] על הדא דקתני

[51] ולכך קבעה בגמרא הכא, למירמא עלה ולפרושה דלא תקשי לן

[52] עיסה לתקנה לו והוא חבר והיא אשת עם הארץ, והטבילה לכך

[53] ונותנת לו היפה שלה

[54] הלכך 'מעשר את שהוא נותן לה' - שאם תחליפנו נמצא מאכילה שאינו מעושר, 'ואת שהוא נוטל הימנה' - שאם החליפתו נמצא אוכל שאינו מעושר

[55] ולא לרעה היא מחלפת

[56] דמאי ג,ד

[57] תלמיד היושב לפני רבו, ונתאכסן אצל עם הארץ פונדקית - אופה לו את עיסתו

[58] לא גרסינן הכא 'המתקלקל'

[59] נמי לטובה היא מתכוונת

[60] לעצמה הוראת מצוה בחלוף זה

[61] חמימא וקרירא לאחר שני ימים או שלשה היא מחליפה

[62] מסייעתה

[63] אשת חבר

[64] דכיון דבימי טומאה אינה רגילה ליגע בטהרות - לא חיישינן שמא תטול ותתן לתוך פיה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]

[64]