קטגוריה:יחזקאל ח יב
נוסח המקרא
ויאמר אלי הראית בן אדם אשר זקני בית ישראל עשים בחשך איש בחדרי משכיתו כי אמרים אין יהוה ראה אתנו עזב יהוה את הארץ
וַיֹּאמֶר אֵלַי הֲרָאִיתָ בֶן אָדָם אֲשֶׁר זִקְנֵי בֵית יִשְׂרָאֵל עֹשִׂים בַּחֹשֶׁךְ אִישׁ בְּחַדְרֵי מַשְׂכִּיתוֹ כִּי אֹמְרִים אֵין יְהוָה רֹאֶה אֹתָנוּ עָזַב יְהוָה אֶת הָאָרֶץ.
וַיֹּ֣אמֶר אֵלַי֮ הֲרָאִ֣יתָ בֶן־אָדָם֒ אֲשֶׁ֨ר זִקְנֵ֤י בֵֽית־יִשְׂרָאֵל֙ עֹשִׂ֣ים בַּחֹ֔שֶׁךְ אִ֖ישׁ בְּחַדְרֵ֣י מַשְׂכִּית֑וֹ כִּ֣י אֹמְרִ֗ים אֵ֤ין יְהֹוָה֙ רֹאֶ֣ה אֹתָ֔נוּ עָזַ֥ב יְהֹוָ֖ה אֶת־הָאָֽרֶץ׃
וַ/יֹּ֣אמֶר אֵלַ/י֮ הֲ/רָאִ֣יתָ בֶן־אָדָם֒ אֲשֶׁ֨ר זִקְנֵ֤י בֵֽית־יִשְׂרָאֵל֙ עֹשִׂ֣ים בַּ/חֹ֔שֶׁךְ אִ֖ישׁ בְּ/חַדְרֵ֣י מַשְׂכִּית֑/וֹ כִּ֣י אֹמְרִ֗ים אֵ֤ין יְהוָה֙ רֹאֶ֣ה אֹתָ֔/נוּ עָזַ֥ב יְהוָ֖ה אֶת־הָ/אָֽרֶץ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"הראית" - אם ראית כאומר עוד יותר היית מתפלא אם היית רואה מה שהמה עושים בחשך ר"ל בהסתר במקום מוצנע כל אחד בחדרי משכיתו כי על שהמה מעשים מגונים מאד יסתירו עצמם מבני אדם בעת עשותם ומה' לא יראו כי אומרים אין ה' רואה מעשה הבריות כי עזב את הארץ ביד מערכת השמים ולא ישגיח בה
מצודת ציון
"משכיתו" - מלשון סכך ור"ל רצוף ברצפת אבנים וכן והחומה נשגבה במשכיתו (משלי יח)כי הדרך לעשות רצפת אבנים בחדר נסתר כי שמה יצפין האוצרמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"בחדרי משכיתו", שם שכה בא על הבנת הלב וכח הדמיון דברים הגיונים בדרך הציור, והיו רגילים להגביל לזה ציורים גשמיים, אבן משכית, חדרי משכית, ר"ל מצויירים בתמונות מגבילות אל הרוחניות:- פרשנות מודרנית:
יחזקאל בחדר הסודות (2)
בפרק ח מביא ה' את הנביא יחזקאל במראות א-להים אל בית המקדש, ומראה לו את תועבות בני ישראל. בין השאר הוא מביא אותו אל פתח החצר הפנימית של בית המקדש, ושם - בתוך חדר סודי - הוא רואה [ח 8-12]: "...והנה פתח אחד. ויאמר אליי: 'בוא וראה את התועבות הרעות אשר הם עושים פה!' ואבוא, ואראה והנה כל תבנית רמש ובהמה שקץ, וכל גילולי בית ישראל - מחוקה על הקיר סביב סביב. ו70 איש מזקני בית ישראל, ויאזניהו בן שפן עומד בתוכם, עומדים לפניהם, ואיש מקטרתו בידו; ועתר ענן הקטורת עולה. ויאמר אליי: 'הראית בן אדם, אשר זקני בית ישראל עושים בחושך , איש בחדרי משכיתו; כי אומרים, אין ה' רואה אותנו, עזב ה' את הארץ !'"
שאלה
[סיגליה]
אם הזקנים חשבו ש"אין ה' רואה אותנו, עזב ה' את הארץ!" אז למה הם הקטירו בחושך?
תשובות
- [ע"פ אברבנאל ומלבי"ם] המשפט "אין ה' רואה אותנו עזב ה' את הארץ" לא בא להגיד "ה' לא רואה ולכן לא צריך לפחד ממנו" אלא "ה' לא רואה ולכן אין טעם לעבוד אותו – עדיף לעבוד את האלילים שכן רואים".
- [ע"פ ש' ל' גורדון] הפולחן נעשה בסתר -- לא בגלל שהם פחדו מה' או מבני-אדם, אלא בגלל שזה היה חלק מהפולחן הזה: זה נועד ליצור אוירה של מסתורין. להבדיל, גם בטיולים של תנועות נוער, כשרוצים לספר צ'יזבט במערה, מבקשים מכולם לכבות את האורות...
- [ע"פ ש' ל' גורדון] הפולחן שמתואר כאן – הקטרה לדמויות של רמשים שמצוירות על הקיר – הוא פולחן מצרי. בחפירות ארכיאולוגיות במצרים מצאו חדרים מאד דומים לחדר שמתואר כאן. לעומת זאת, כל הפולחנים האחרים שמתוארים בפרק (סמל הקנאה, ביכוי התמוז, השתחוויה לשמש) הם פולחנים בבליים. באותו זמן הבבלים שלטו בארץ, ולכן מי שרצה לעבוד את אלילי בבל יכל לעשות את זה בגלוי, אבל מי שרצה לעבוד את אלילי מצרים היה צריך להסתתר מפני הבבלים (מצרים היתה אויבת של בבל). ועוד: לפי ההמשך נראה שהאנשים שהשתחוו לשמש היו "שרי העם": ייתכן שהם נתמנו לתפקידם ע"י מלך-בבל: כשהוא הגלה את יהויכין-מלך-יהודה הוא מינה במקומו את צדקיהו, וייתכן שהוא מינה גם כמה שרים. לכן השרים האלה תמכו בבבל ועבדו את אלילי בבל (השמש). לעומת זאת, "70 הזקנים" לא היו שרים, והם בטח היו ממורמרים על מלך בבל שלא מינה אותם, ולכן תמכו במצרים ועבדו בסתר את אלילי מצרים.
- [אראל] לא כל עובדי-האלילים הם אותו דבר: יש סוגים שונים ויש דעות שונות. מה שאדם אחד מגדיר כ"אל" – אדם אחר יכול להגדיר כ"גילול". הזקנים הקטירו ל "כל גילולי בית ישראל" – ייתכן שהכוונה אפילו לדברים ששאר בנ"י הגדירו כ"גילולים" (הזקנים היו יותר גרועים מכל העם), ולכן הם היו צריכים להסתתר מפניהם.
- תשובה נוספת ניתן למצוא במאמר " 'רחקו מעל ה או 'עזב ה' את הארץ'? "
מקורות
על-פי מאמר של מחברים שונים שפורסם לראשונה במכתב וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-12-18.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "יחזקאל ח יב"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.