ביאור:משכון יום ומשכון לילה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בשני מקומות בתורה, בספר שמות ובספר דברים, נאמר, שכאשר ממשכנים בגד של לווה עני, יש להחזיר לו את הבגד כאשר הוא צריך להשתמש בו:

1. (שמות כב כה): "אם חבל תחבל שלמת רעך, עד בא השמש תשיבנו לו. כי הוא כסותה לבדה, הוא שמלתו לערו, במה ישכב?!..."
2. (דברים כד יב): "ואם איש עני הוא - לא תשכב בעבטו. השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש , ושכב בשלמתו וברכך, ולך תהיה צדקה לפני ידוד אלהיך"

כמו במקרים רבים אחרים ( פירוט ) החוקים משלימים זה את זה:

1. בספר שמות נאמר שצריך להחזיר את השלמה "עד בוא השמש", כלומר - צריך להחזיר לו את השלמה בבוקר, כך שהיא תהיה אצלו עד השקיעה, ואז אפשר לקחת אותה שוב.
2. בספר דברים, נאמר שצריך להחזיר את השלמה "כבוא השמש", כלומר - צריך להחזיר לו את השלמה בערב, כך שהיא תהיה אצלו למשך הלילה.

על-פי רש"י, כל פסוק מדבר על בגד אחר:

1. הפסוק בספר שמות מדבר על בגד שנהוג להשתמש בו במשך היום, למשל בגדי עבודה, או מחצלת שפורשים בשדה כדי לנוח עליה (" "כסותה - זו טלית: שמלתו - זו חלוק: במה ישכב - לרבות את המצע" ").
2. והפסוק בספר דברים מדבר על בגד שנהוג להשתמש בו בלילה, למשל פיג'מה או מצע למיטה.

(ראו מכילתא , פירוש של שמואל גלברד ).

המסר העולה משתי הפרשיות יחד הוא, שצריך להחזיר ללווה, בכל זמן, את הבגד שהוא צריך באותו זמן. מטרת המשכון היא להבטיח את החזרת ההלוואה, ויש להשתדל להשיג את המטרה במינימום פגיעה בלווה.

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-03-06.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/mjkon