ביאור:מין ואחריות

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בתורה יש כמה פרשיות שדורשות מגבר, ששוכב עם אישה, לקחת אחריות למעשיו:

פרשת פיתוי (שמות כב טו-טז): גבר שמפתה בתולה פנויה ושוכב איתה - צריך לקחת אותה לאישה (אם היא ואביה רוצים בכך). בכל מקרה, בין אם הוא לוקח אותה לאישה ובין אם לא - הוא צריך לשלם לה את ה"מוהר" שמקובל לתת לבתולות כשמתחתנים - שהוא 50 שקל כסף של ימי התנך (בערך 50000 ש"ח של ימינו).
פרשת אונס (דברים כב כח-כט): גבר שאונס בתולה פנויה - גם-כן חייב לקחת אותה לאישה ולשלם את המוהר, ובנוסף לכך - אסור לו לשלח אותה (לתת לה "גט") לעולם.
פרשת הוצאת שם רע (דברים כב יג-יט): גבר שנושא אישה, ואחר-כך מעליל עליה שהיא לא היתה בתולה כשלקח אותה - חייב לשלם פי 2 מהמוהר (כלומר 100 שקלי כסף), ובנוסף לכך - אסור לו לשלח אותה לעולם.

הדינים האלה באים לתקן מצב שהיה קיים בימי התורה (ובמידה רבה גם בימינו): בחברה יש הרבה גברים תאוותנים, שרוצים לנצל את גופן של הנשים להנאת עצמם, ואינם מוכנים לדאוג להן לאחר מכן.

התורה באה לשפר את מעמדן של הנשים בחברה, ומכריחה את האנשים התאוותנים האלה לשלם ולקחת אחריות למעשיהם.

פרשת פיתוי היא ברורה: גבר רצה לשכב עם אישה, אבל לא רצה להתחייב לדאוג לפרנסתה. ולכן הוא מצא נערה בתולה, ניצל את תמימותה, ושכנע אותה לשכב איתו פעם אחת. כדי להגן על נערות כאלו מפני ניצול, התורה מחייבת את המפתה לקחת את הנערה לאישה (אם היא רוצה), ובכל מקרה - מבטיחה שהוא יהיה חייב לשלם את אותו סכום שהנערה היתה מקבלת כ"מוהר" אם היתה מתחתנת בצורה מסודרת, כך שהמפתה לא ירוויח כלום מהפיתוי שלו. ראו גם: הלכות פיתוי .

כדי להבין את פרשת אונס, יש לזכור שההלכה מתייחסת לאונס כאל כל מעשה אלימות. כמו בכל מקרה שבו אדם מכה אדם אחר - המכה (האנס) חייב לשלם למוכה (הנאנסת) פיצויים מ-4 סוגים: נזק, ריפוי, צער ובושת (לפרטים ע' בספר על הלכות נזיקין). בנוסף לכך, במקרה שבו הנאנסת היא נערה בתולה, התורה הוסיפה קנס מיוחד שאינו קיים במקרה רגיל של מכות - 50 שקלי-כסף, שהם בדיוק סכום "מוהר הבתולות" שנזכר בקשר לפיתוי. הסיבה לקנס הזה היא, כמו קודם, להעניש את האנס על כך שרצה לשכב עם נערה מבלי לשאת אותה לאישה, כך שלא ירוויח כלום ממעשהו. אם היה נושא אותה לאישה הוא היה חייב לתת לה מוהר, והוא רצה לחסוך את הסכום הזה, ולכן מחייבים אותו לשלם סכום זה. בנוסף לכך, מחייבים אותו לדאוג לנערה ולהיות אחראי כלפיה כל החיים - כמו שהסברתי למעלה. כל זה לא בא במקום הזכויות שיש לנאנסת לפי הדין הרגיל של אלימות - זו רק תוספת. ראו ולו תהיה לאישה תחת אשר עינה , מדוע חוקי התורה לא מתייחסים לאונס נשים נשואות.
פרשת מוציא שם רע מתייחסת לאדם "דתי" יותר מהקודמים, שיודע שאסור לשכב עם אישה בלי נישואין . ולכן הוא שכנע מישהי להתחתן איתו. בליל הכלולות הוא גילה שזה לא היה כל כך כיף כמו שהוא חשב. ואז התאווה שלו נרגעה, והוא התחיל לחשוב על העתיד - "עכשיו אני אצטרך לפרנס אותה ואת הילדים שלה כל החיים... אין לי כוח לזה...". הוא חשב לגרש אותה, אבל נזכר שהוא התחייב לשלם לה "כתובה" - מוהר - שזה המון כסף. ואז הוא החליט להוציא עליה שם רע - להגיד שהיא לא היתה בתולה (כלומר היא זנתה לפני הנישואין), ואז הוא יוכל לגרש אותה בלי לשלם לה את הכתובה. העונש שלו הוא בהתאם: הוא צריך לשלם לה פי 2 מסכום הכתובה שרצה למנוע ממנה, והוא חייב להישאר איתה כל החיים, ובפרט גם לפרנס אותה ואת ילדיה. ראו גם: ההבדל בין מוציא שם רע לבין עד זומם

.

הרעיון הכללי כאן הוא, שאדם ששכב עם אישה ונהנה ממנה, אפילו פעם אחת - חייב אחר-כך לדאוג לה ולהיות אחראי כלפיה, אפילו כל החיים (אם היא רוצה).

ראו גם:

התנגדות התורה להפקרות מינית

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.

תגובות

מאת: רענן

אני רוצה להגיב למאמרים "מין ואחריות" ו"לו תהיה לאשה תחת אשר עינה".

הסיבה שהתורה מחייבת אנס להתחתן עם קורבנתו היא ברורה, ותלוייה בשני הבדלים חשובים בין החברה בימינו לחברה בתקופת התנ"ך.

ההבדל הראשון הוא, שבתקופת התנ"ך, בחורה שלא הייתה בתולה נחשבה ל"פגומה", ואף אחד לא היה מתחתן איתה, או לפחות לא מסכים לשלם עליה מוהר. סביר להניח שבחורה שנאנסה הייתה נחשבת לעוד יותר פגומה. יוצא שבחורה שנאנסה לא תצליח להתחתן עם גבר אחר. המצב הזה קיים אפילו בכמה חברות בימינו.

ההבדל השני הוא שאז לנשים היה אינטרס חשוב להתחתן שלא היה קשור לאהבה: פרנסה. היות ונשים לא ממש יכלו לעבוד, אשה שלא הייתה נשואה הייתה אוטומטית במצב מאוד קשה. מקסימום היא יכלה להישאר בבית אביה, אבל כשאביה ימות...?

כך, אם בחורה נאנסה, היא כן הייתה רוצה להתחתן עם התוקף, כי: א. היא לא הייתה מצליחה להתחתן עם מישהו אחר. ב. אם היא לא הייתה מתחתנת, לא היה לה מה לאכול (ועל המצב של נשים לא נשואות, אפשר לראות את רות ונעמי, שהיו צריכות ללקט שיבולים כדי לא למות מרעב). האנס מחוייב להשיא את קורבנתו לאשה, כדי שהחיים שלה לא ייהרסו בגללו.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/min_waxryut