ביאור:האם מותר להעמיד את התורה במבחן מדעי

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

אחד העקרונות החשובים של הגישה המדעית הוא - הניסיון. המדענים מכריעים בין תיאוריות שונות על-ידי ביצוע נסיונות רבים וצפיה בתוצאות שלהם. אבל דווקא בתחום החשוב ביותר - הקשר שלנו עם ה' - נראה שהתורה לא מרשה לנו לעשות נסיונות, כמו שכתוב בדברים ו טז: " לא תנסו את ה' אלהיכם , כאשר ניסיתם במסה. שמור תשמרון את מצוות ה' אלהיכם, ועדותיו וחוקיו אשר ציווך. ועשית הישר והטוב בעיני ה' - למען ייטב לך, ובאת וירשת את הארץ הטובה אשר נשבע ה' לאבותיך. להדוף את כל אויביך מפניך, כאשר דיבר ה'" : ע"פ "ספר המצוות הגדול" (סמ"ג), הכוונה היא, שאסור לעשות מצוות על-צד הניסיון, וזה לא מובן - איך אפשר להאמין אם ה' לא מרשה לנו לעשות ניסויים שיבדקו את אמונתנו?!

ועוד שאלה: בפסוק אחר בתנ"ך רואים לכאורה הוראה הפוכה (מלאכי ג י): "הביאו את כל המעשר אל בית האוצר, ויהי טרף בביתי, ובחנוני נא בזאת, אמר ה' צ' : אם לא אפתח לכם את ארובות השמיים, והריקותי לכם ברכה עד בלי די" . כלומר: לא רק שמותר לנסות את ה' - אלא זה אפילו רצוי! האם מצוות המעשר היא מקרה פרטי ומיוחד, או שאפשר ללמוד ממנה מסקנות כלליות יותר?

הגמרא (תענית ט.) אכן מתרצת שמדובר במקרה יוצא דופן: "אמר ליה: ומי שרי לנסוייה להקדוש ברוך הוא? והכתיב: "לא תנסו את ה'!" (דברים ו טז) - אמר ליה: הכי אמר רבי הושעיא: חוץ מזו, שנאמר: "הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארבות השמים והריקתי לכם ברכה עד בלי די"(מלאכי ג י) ".

המלבי"ם מתרץ את הסתירה בין הפסוקים בכך שהוא מסביר את ההבדל בין הפועל "ניסה" לבין הפועל "בחן"; ע' אשר ניסוני אבותיכם, בחנוני גם ראו פעלי . במאמר זה נציע הסבר קצת שונה.

נחזור לפסוק מספר דברים ונקרא אותו יותר בעיון: "לא תנסו את ה' אלהיכם, כאשר ניסיתם במסה " . כלומר: לא כל ניסוי אסור, אלא רק ניסוי כמו שניסו בני ישראל במסה. מה עשו בני-ישראל במסה? נקרא בשמות יז ב: ה'נסיון' שעשו בני-ישראל במסה לא היה ניסוי מדעי - הוא היה תלונה זועמת: הם באו בריב, התלוננו על משה וכמעט סקלו אותו באבנים. הם באו בדרישה: "תנו לנו מים ונשתה!" - "מים עכשיו!". ובכן, ניסיון כזה אסור לעשות.

מהו הניסיון שמותר לעשות? נקרא בהמשך הפרשה בדברים: "שמור תשמרון את מצוות ה' אלהיכם, ועדותיו וחוקיו אשר ציווך. ועשית הישר והטוב בעיני ה' - למען ייטב לך, ובאת וירשת את הארץ הטובה אשר נשבע ה' לאבותיך. להדוף את כל אויביך מפניך, כאשר דיבר ה'" . ה' הבטיח לעם ישראל, שאם עם ישראל יעשה הישר והטוב בעיני ה' - ה' יהדוף את כל אויביו מפניו. מותר לעם ישראל לנסות ולראות אם זה נכון: כדי לעשות את הניסיון הזה - הם צריכים לעשות הישר והטוב בעיני ה', ואז יראו אם ה' מקיים את דבריו. (וייתכן שגם בשמות טו כה "ושם ניסהו" הכוונה שבני ישראל ניסו את ה' באופן זה , ושם לא היה בכך כל רע).

זה בדיוק סוג הניסיון שמותר לעשות ע"פ ספר מלאכי: " הביאו את כל המעשר אל בית האוצר , ויהי טרף בביתי, ובחנוני נא בזאת, אמר ה' צ': אם לא אפתח לכם את ארובות השמיים, והריקותי לכם ברכה עד בלי די" : מותר לקיים את מצוות ה', להביא את המעשר אל בית האוצר, ולראות אם ה' יקיים את הבטחתו וייתן להם ברכה עד בלי די.

לדעתי, גם בימינו אנחנו יכולים לעשות נסיונות מסוג זה. ע"פ התורה (ע' במאמר שכר ועונש בתנ"ך ), אם תהיה מדינה שלמה שבה יתקיימו חוקי התורה (כלומר חוקי המדינה יהיו חוקי התורה), אז ה' יעזור למדינה הזאת והיא תצליח בכל התחומים - בתחום הבטחוני, בתחום הכלכלי, בתחום הרוחני ועוד. אנחנו יכולים לבחון את ה' בתחום זה: אם נקים מדינה כזאת - נוכל לראות האם באמת ה' מקיים את דברו.

לא מדובר בהבטחות לעולם הבא, או לעתיד רחוק ומעורפל, אלא לעולם הזה, ולעתיד הקרוב - אם רק נצליח לשכנע את המדינה לנסות...

מקורות

על-פי מאמר של אראל (הגהה: עופר לביא) שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/dvrim/dm-06-16