ביאור:ישעיהו סו ב

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.





חרדי

עריכה


מקור הכינוי "חרדי" הוא בישעיהו פרק סו - משם ניתן ללמוד מהי ההגדרה המדויקת של כינוי זה: "כֹּה אָמַר ה': הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי; אֵי-זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ-לִי, וְאֵי-זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי?  וְאֶת-כָּל-אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה, וַיִּהְיוּ כָל-אֵלֶּה נְאֻם-ה'; וְאֶל-זֶה אַבִּיט--אֶל-עָנִי וּנְכֵה-רוּחַ, וְחָרֵד עַל דְּבָרִי .  שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר מַכֵּה-אִישׁ, זוֹבֵחַ הַשֶּׂה עֹרֵף כֶּלֶב, מַעֲלֵה מִנְחָה דַּם-חֲזִיר, מַזְכִּיר לְבֹנָה מְבָרֵךְ אָוֶן--גַּם-הֵמָּה בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם, וּבְשִׁקּוּצֵיהֶם נַפְשָׁם חָפֵצָה.  גַּם-אֲנִי אֶבְחַר בְּתַעֲלֻלֵיהֶם, וּמְגוּרֹתָם אָבִיא לָהֶם--יַעַן קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה, דִּבַּרְתִּי וְלֹא שָׁמֵעוּ; וַיַּעֲשׂוּ הָרַע בְּעֵינַי, וּבַאֲשֶׁר לֹא-חָפַצְתִּי בָּחָרוּ. שִׁמְעוּ דְּבַר-ה', הַחֲרֵדִים אֶל דְּבָרוֹ ; אָמְרוּ אֲחֵיכֶם שֹׂנְאֵיכֶם מְנַדֵּיכֶם 'לְמַעַן שְׁמִי יִכְבַּד ה - וְנִרְאֶה בְשִׂמְחַתְכֶם, וְהֵם יֵבֹשׁוּ. קוֹל שָׁאוֹן מֵעִיר, קוֹל מֵהֵיכָל; קוֹל ה' מְשַׁלֵּם גְּמוּל לְאֹיְבָיו..."

הנביא מזכיר עיקרון שנזכר במקומות רבים אחרים  - שהשמיעה בקול ה' חשובה יותר מעבודת המקדש והקרבנות.

ובאופן כללי יותר: ה' לא צריך שיעשו בשבילו "מבצעים" גדולים, כמו בניין בית המקדש או הקרבת קרבנות; הוא יכול לברוא לעצמו מקדש הרבה יותר גדול מכל בניין אנושי. ה' מעדיף אנשים עניים, שאינם יכולים לבנות לו בניינים מפוארים, אך הם "חרדים על דברו" - דואגים וחושבים כל ימיהם האם הם מקיימים כראוי את דבר ה', יראים ונזהרים כל הזמן שלא לחטוא לה', ומקיימים את מצוותיו בזריזות: "וְאֶל זֶה אַבִּיט - אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ, וְחָרֵד עַל דְּבָרִי." (ראו חרדה = פחד הגורם לתנועה מהירה ).

אדם שעושה מעשים גדולים לכבוד ה', עלול לחשוב שהוא יצא ידי חובתו, ובזמן הפנוי שלו הוא יכול לחטוא ולעשות מה שבא לו:

  • "שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר - מַכֵּה-אִישׁ" : מי ששוחט שור לכבוד ה' - חושב שמותר לו אחר-כך להכות אנשים;
  • "זוֹבֵחַ הַשֶּׂה - עֹרֵף כֶּלֶב" : מי ששוחט שה לכבוד ה' - חושב שמותר לו אחר-כך להתעלל בחיות;
  • "מַעֲלֵה מִנְחָה - דַּם-חֲזִיר" : מי שמעלה מנחה לכבוד ה' - חושב שמותר לו אחר-כך לאכול דם של חזיר;
  • "מַזְכִּיר לְבֹנָה - מְבָרֵךְ אָוֶן" : מי שמקטיר לבונה לכבוד ה' - חושב שמותר לו אחר-כך לברך את האנשים העושים מעשים רעים;

"גַּם-הֵמָּה בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם, וּבְשִׁקּוּצֵיהֶם נַפְשָׁם חָפֵצָה. גַּם-אֲנִי אֶבְחַר בְּתַעֲלֻלֵיהֶם, וּמְגוּרֹתָם אָבִיא לָהֶם--יַעַן קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה, דִּבַּרְתִּי וְלֹא שָׁמֵעוּ; וַיַּעֲשׂוּ הָרַע בְּעֵינַי, וּבַאֲשֶׁר לֹא-חָפַצְתִּי בָּחָרוּ" - הם עושים מעשים גדולים לכבוד ה', אך לא מקשיבים לדבר ה', ולא עושים את מה שה' מבקש מהם.

"שִׁמְעוּ דְּבַר-ה', הַחֲרֵדִים אֶל-דְּבָרוֹ : אָמְרוּ אֲחֵיכֶם שֹׂנְאֵיכֶם מְנַדֵּיכֶם 'לְמַעַן שְׁמִי יִכְבַּד ה" - אחיכם טוענים, שהמעשים שלהם מכבדים את ה', ולכן הם מזלזלים בכם ומנדים אתכם; אך למעשה, אתם ה"חרדים" האמיתיים, ואתם תזכו לשמחה אמיתית - "וְנִרְאֶה בְשִׂמְחַתְכֶם, וְהֵם יֵבֹשׁוּ. קוֹל שָׁאוֹן מֵעִיר, קוֹל מֵהֵיכָל; קוֹל ה' מְשַׁלֵּם גְּמוּל לְאֹיְבָיו..." .

מקורות

עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-05-03.


תגובות

עריכה

מאת: shlomo

יפה מאוד, תודה!



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:חרדי

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/yjayhu/yj-66-0205