ביאור:כעס - לחכם או לכסיל?

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

קהלת א יח: "כי ברב חכמה רב כעס, ויסיף דעת יוסיף מכאוב"

ולעומת זאת כתוב:

קהלת ז ט: "אל תבהל ברוחך לכעוס, כי כעס בחיק כסילים ינוח"

כיצד אם כך מתיישבים שני הכתובים, האם כעס הוא נחלת החכם או הכסיל?

1. אוכל להציע פתרון האומר, כי הכעס הא נחלת כולם, החכם עם הכסיל, אלא שהחכם כועס מעט וחדל, ואילו אצל הכסיל הכעס כמו נח, ככתוב. כלומר - מילת המפתח כאן היא ינוח. וכן כתוב בפרקי אבות - " "נוח לכעוס ונוח לרצות, יצא שכרו בהפסדו. קשה לכעוס וקשה לרצות, יצא הפסדו בשכרו. קשה לכעוס ונוח לרצות, חסיד. נוח לכעוס וקשה לרצות, רשע" " ( משנה אבות ה יא ) . החכם שם אינו לא כועס בכלל, כי אם קשה לכעוס ונוח לרצות. זוהי תמונה יותר ריאליסטית של המציאות.

2. מלבד זאת יתכן וכך כנראה, שמהות הכעס של החכם והכסיל הוא שונה: החכם כועס על המעוות שבחיים האלה וכועס בדין, ואילו האויל כועס על רעיו וכיוצא בזה שלא בצדק ולא ברחמים. אם כי, יתכן שבשורה התחתונה הכעס שלהם נובע ממקור אחד ועל-כן בא פירושנו הראשון.

תגובות

הפסוק "אל תבהל ברוחך לכעוס" נאמר דווקא לחכם!

אדם הלומד יותר מדי, עלול להיות עצבני ולכעוס על כל הפגמים שהוא רואה בעולם ובאנשים אחרים, כמו שנאמר "ברוב חכמה - רוב כעס".

לכן אומר לו קהלת "אל תבהל ברוחך לכעוס, כי כעס בחיק כסילים ינוח" - למרות שאתה חכם, תשתדל להתגבר על היצר ולא לכעוס יותר מדי, כי אם תכעס, בסוף תהיה כסיל.

-- אראל, 2010-09-28 11:24:08

מידת הכעס

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-09-15.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t3101_2