ביאור:מבנה תהלים פ

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בתהלים פרק פ, המשורר - אסף - מקונן על תבוסת ישראל והשפלתם, ומתחנן לה' שישוב להאיר פניו אל ישראל.

מבנה

בפרק כותרת (פסוק א) וארבעה חלקים: שניים קצרים ושניים ארוכים (ע"פ הרב אלחנן סמט, "עיונים במזמורי תהלים", ישראל ה'תשע"ב) . המפתח לחלוקה הוא הפזמון החוזר בסוף כל בית:

פסוקים 2-4: המשורר מתפלל לה' שייצא למלחמה לפני ישראל ויושיע אותם. הסיום ב (תהלים פ ד): "אֱלֹהִים הֲשִׁיבֵנוּ, וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה".

פסוקים 5-8: התפילה לא התקבלה, והמשורר מקונן על התבוסה שהביאה צער והשפלה. הסיום ב (תהלים פ ח): "אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ, וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה".

פסוקים 9-15: המשורר מתאר את הימים הטובים של עם ישראל, הנמשל לגפן. ה' הסיע את הגפן ממצרים, ונטע אותה בארץ; אבל עכשיו הגדר פרוצה והאויב (הנמשל לחזיר יער) מכרסם אותה. הסיום בתחילת פסוק (תהלים פ טו): "אֱלֹהִים צְבָאוֹת שׁוּב נָא !...".

פסוקים 15-20: המשורר קורא לה' שיחזור להשגיח על הגפן שלו ויאמץ אותה מחדש. הסיום ב (תהלים פ כ): "ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה".

זמן

לאיזו תקופה מתייחס המזמור? - הרמז העיקרי הוא בבית הראשון, (תהלים פ ב): "רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה! נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף, יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה", ו (תהלים פ ג): "לִפְנֵי אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִן וּמְנַשֶּׁה עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ, וּלְכָה לִישֻׁעָתָה לָּנוּ". השבטים היחידים שנזכרו כאן הם בני רחל: יוסף, בנימין, ואפרים ומנשה בני יוסף. לכן אפשר לייחס את המזמור לאחת התקופות, שבהן בני רחל היו השבטים העיקריים בישראל:

1. תקופת מלכות ישראל הצפונית, אולי בשנים האחרונות לקיומה - בתקופת המלך הושע בן אלה (פרופ' גרשון ברין, עולם התנ"ך על תהלים) .

אולם בפרק כלל לא נזכר מלך. גם הביטוי יושב הכרובים לא ברור, שכן לאחר פיצול הממלכה, ארון הברית עם הכרובים נשאר במלכות יהודה.

2. תקופת השופטים, שבה ארון הברית היה בשילה - בנחלת אפרים. בתקופה זו, שבט בנימין השתלב בשבט יוסף, ונזכר בין אפרים למנשה ב (שופטים ה יד): "מִנִּי אֶפְרַיִם שָׁרְשָׁם בַּעֲמָלֵק, אַחֲרֶיךָ בִנְיָמִין בַּעֲמָמֶיךָ; מִנִּי מָכִיר יָרְדוּ מְחֹקְקִים, וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר"( פירוט ).. מסתבר שהמלחמה המתוארת כאן היא מלחמת אבן העזר (שמואל א ד) . במלחמה זו נזכר לראשונה הביטוי יושב הכרובים, (שמואל א ד ד): "וַיִּשְׁלַח הָעָם שִׁלֹה, וַיִּשְׂאוּ מִשָּׁם אֵת אֲרוֹן בְּרִית ה' צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים ...". הכהנים הביאו את ארון הברית עם הכרובים אל המלחמה, בתקוה שה' יעזור להם - אבל ה' לא שמע אל תפילתם, הם הובסו, ארון הברית נשבה, המשכן בשילה חרב, וישראל השתעבדו לפלשתים למשך שנים רבות (ע"פ י'מ' גרינץ, ספר יוסף ברסלבי, ה'תש"ל) .

הקבלות

המילה השיבנו מופיעה בפרקנו 3 פעמים, ומופיעה בתנ"ך רק עוד פעם אחת - ב איכה ה כא: " הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ ונשוב[וְנָשׁוּבָה], חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם".

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2024-03-07.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/thlim/th-80