פתיחת התפריט הראשי

ביאור:משלי כב כב

(הופנה מהדף Tnk1/ktuv/mj/22-22)

משלי כב כב: "אַל תִּגְזָל דָּל כִּי דַל הוּא, וְאַל תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר;"

תרגום מצודות: אל תגזל דל בחשבך כי דל הוא ואין לאל ידו לעמוד למולך, ואל תדכא (תכתת) העני בשער המשפט כאשר ישפוט עמך -

תרגום ויקיטקסט: אל תנצל את חולשתו של הדל כדי לגזול אותו, ואל תנצל את שפלותו של העני כדי לדכא אותו (לפגוע בו) בשער בית המשפט -


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כב כב.


דקויותעריכה

מסקנות מעשיותעריכה

אדם המעוניין לגזול, חושב שעדיף לגזול מאדם דל (חלש), כי הוא לא יכול להתנגד ולריב עמו; אולם הכתוב מזהיר אותו, שה' בכבודו ובעצמו יריב את ריבם של הדלים. מעבר למשמעות הפשוטה, ניתן להסיק מקביעה זו כמה מסקנות מעשיות.

1. עוני לא מצדיק גזל. המסקנה מתייחסת למדיניות המיסוי. מיסים, המוטלים באופן לא-שיוויוני, נחשבים לגזל (רמב"ם הלכות גזילה ה יד). המלך עלול לחשוב, שכדאי לו לתת הקלות במס לעשירים, שהרי העשירים עלולים לברוח מהארץ אם המיסים יהיו גבוהים מדי, ובמקביל להכביד את נטל המס על עניים, שאין להם לאן לברוח. הפסוק מזהיר את השלטון, שהחישוב הכלכלי הזה לא יעבוד, "כי ה' יריב ריבם, וקבע את קובעיהם נפש".

2. עוני מעודד גזל. מסקנה שניה מתייחסת למדיניות הרווחה והקטנת הפערים בין עניים לעשירים. שתי טענות עיקריות נגד מדיניות של הקטנת פערים כלכליים:

- טענה עקרונית - תפקידה של הממשלה הוא לשמור על החוק והצדק בלבד; אין שום דבר לא צודק בפערים כלכליים, הרי גם התורה מכירה בכך שישנם עניים ועשירים, ואין שום חובה להביא את כולם למצב כלכלי זהה; לפיכך לממשלה אין זכות להוציא כספים על-מנת לשפר את מעמדם הכלכלי של עניים; מעשי חסד הם תפקידם של אנשים פרטיים ולא של הממשלה.

- טענה מעשית - סיוע לעניים מקטין את המוטיבציה שלהם להתאמץ כדי לצאת ממעגל העוני, ולכן בסופו של דבר פוגע גם בהם וגם בכלכלה.

הפסוק שלנו מתייחס לטענות אלה:

- כנגד הטענה העקרונית - הפסוק מלמד, שהעוני מגדיל את הסיכוי לביצוע מעשי-גזל כנגד העניים. אמנם העוני עצמו אינו נחשב למצב לא-צודק, אולם העוני עלול לגרום אי-צדק. לפיכך, העברות כספים המצמצמות את העוני תורמות לתפקידו העיקרי של השלטון שהוא עשיית צדק. לדוגמה: ידוע שעובדים עניים, שהמעסיק פוגע בהם ומלין את שכרם, חוששים להתלונן, כי אם המעסיק ישמע שהתלוננו, הוא יפטר אותם והם יישארו בלי כסף להוצאות שוטפות. בנוסף, בגלל דלותם אין להם אפשרות לעמוד במאבק משפטי ממושך. המדינה חייבת לאכוף את החוק ולדאוג שכל עובד יקבל את שכרו. כדי לקיים חובה זו, אפשר לשלוח בלשים ושוטרי חרש לכל המפעלים, אבל ייתכן שיהיה יותר זול ויעיל לתת קיצבה קבועה לכל אזרח, שתיתן לכל אזרח ביטחון כלכלי שאינו תלוי במעסיק. כך, העובדים עצמם יוכלו לשמש כ"שוטרים" ולתבוע את המעסיקים שעשקו אותם.

- כנגד הטענה המעשית, המתייחסת למוטיבציה לצאת לעבוד - הפסוק מלמד, שהעוני מגדיל את המוטיבציה של אנשים לגזול את העניים, ומכאן, שהקטנת העוני תגדיל את המוטיבציה של אנשים לנהוג ביושר. מוטיבציה לעבוד היא אמנם חשובה, אבל מוטיבציה לנהוג ביושר חשובה לא פחות...

מה פשר הכפילות "אל תגזול דל כי דל הוא"?עריכה

1. המילים כי דל הוא הן הסיבה שבגללה אנשים גוזלים דלים: "אל תגזלנו כי תראנו דל בעבור שהוא דל ואין לו כח לעמוד נגדך" (רש"י, וכן רלב"ג ומצודות).

2. המילים כי דל הוא הן הסיבה שבגללה גזל דלים חמור יותר מגזל רגיל: "ולא דיו כל העניות הזו, אלא אף את גוזלו?!" (מדרש משלי, ודומה לכך מלבי"ם).

3. המילים כי דל הוא הן הסיבה שבגללה אנשים הופכים להיות דלים: "וכי מה היה שלמה צריך להזכיר שני פעמים דל? אלא, משנדלדל מנכסיו, שמתוך שאין לו נכסים חכמתו אינה מתקיימת, שנאמר (קהלת ט16): "וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים", דל מחייו, שאין לו פרוטה לחיות בה, מתוך כך נגזלים חייו מן העולם" (מדרש משלי). זהו "מעגל העוני" הידוע - לאנשים עניים אין כסף להשכלה ואין להם דרך לצאת ממעגל העוני.

4. על-דרך הדרש, המילים כי דל הוא מתארות את אופי הגזילה - אדם גוזל מהעני את דלותו: "כגון שיש בעיר אנשים שמוחזקים לעניים, וצריך ליתן להם צדקה, ואירע שאחד הוציא עליהם דיבה שהם אינם עניים, אך שעושים עצמם כעניים כדי לרמות בני אדם, ועל-ידי הדיבה, מונעים אחר-כך הרבה אנשים מליתן להם את קיצבתם..." (חפץ חיים, הלכות איסורי לשון הרע כלל ו).

מה ההבדל בין דל לבין עני?עריכה

דל הוא אדם חלש מבחינה חומרית, ועני הוא אדם שמעמדו החברתי נמוך. שני המצבים מזמינים צרות:

  • אדם דל וחלש מבחינה חומרית, אינו יכול לעמוד במאבק משפטי ממושך, אינו יכול להיעדר מהעבודה ואינו יכול לשכור עו"ד - והדבר עלול לפתות אנשים עשירים יותר לגזול אותו, כי דל הוא.
  • אדם עני ובעל מעמד חברתי נמוך, אינו מתמצא בנבכי מערכת המשפט, אין לו "קשרים" במערכת - והדבר עלול לפתות אנשים מקושרים יותר להטות את דינו בשער (= מקום המשפט).




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/22-22