ביאור:משלי יט יט

(הופנה מהדף Tnk1/ktuv/mj/19-19)

משלי יט יט: "גרל[גְּדָל] חֵמָה נֹשֵׂא עֹנֶשׁ, כִּי אִם תַּצִּיל וְעוֹד תּוֹסִף."

תרגום מצודות: מי שהוא גדל חמה, ישא עונש על חמתו, כי בודאי יעשה רע על מי אשר יכעס; כי אם תציל אותו מידו - הנה עוד תוסיף חמתו, כי כן דרך גדלי החמה, ואם תעמוד מנגד - יעשה מעשהו, ומעותד הוא אל העונש.

תרגום ויקיטקסט: אם אתה גדול חמה (כעסן), אתה עלול להשפיע לרעה על הזולת, ולכן אתה נושא באחריות לחטאי הזולת ותקבל עליהם עונש; כי גם אם תצליח, בכעסך, להציל את הזולת מחטא אחד, תוסיף לו עוד חטאים רבים אחרים שיחטא בעתיד "להכעיס".


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יט יט.


דקויות עריכה

תחילתו של הפסוק מדברת על עונשו של הכעסן בגוף שלישי. סופו של הפסוק פונה בגוף שני: כי אם תציל ועוד תוסיף. למי מכוונת פניה זו?

א. הפסוק פונה לכל אדם שבסביבתו של אדם כעסן, ואומר:

1. תיזהר מהכעסן! אם תנסה להרגיע אותו ולהציל מישהו מידו, זה רק יוסיף על כעסו ויעשה אותו מסוכן יותר! (מצודות). או:

2. אם תנסה להציל את הכעסן מכעסו, זה לא יועיל כי הוא יוסיף לכעוס: "שאם יצילוהו פעם אחת, ייפול בה כמה פעמים, עד שיקבל את עונשו לבסוף, כי יהרוג או ייהרג" (רמ"ד ואלי).

המסר הוא שיש להתרחק מהכעסן ולא לנסות לדבר איתו בהגיון, (משלי כב כד): "אַל תִּתְרַע אֶת בַּעַל אָף, וְאֶת אִישׁ חֵמוֹת לֹא תָבוֹא"*.

ב. הפסוק פונה לכעסן עצמו, ואומר:

3. "אם תעביר על חמתך ותציל את שונאך, אם ראית רעה באה לו, עוד תוסיף ימים וטובה" (רש"י).

4. (בהמשך לפסוק הקודם העוסק בחינוך ילדים): אל תייסר את ילדיך מתוך התגברות חֵמָה וכעס: אל תייסר את בנך כדי לפרוק את החמה הגדולה שיש לך על כך שאינו שומע בקולך! כי אם תעשה כך - אתה בעצמך תישא עונש. כי אפילו אם תצליח להציל את בנך מעבירה אחת, בסופו של דבר עוד תוסיף לו עבירות, כי הוא ישנא אותך, וברגע שיתרחק ממך הוא יעבור עבירות 'דווקא' להכעיס אותך; ואתה תישא באחריות ותקבל עונש על העבירות שיעשה להכעיס.

ייתכן שהרעיון ממשיך בפסוק הבא: "שְׁמַע עֵצָה וְקַבֵּל מוּסָר, לְמַעַן תֶּחְכַּם בְּאַחֲרִיתֶךָ" - הפסוק מדגים לאב, איך לעורר בבנו את הרצון לשמוע אותו בלי כעס: להסביר לו את התועלת שהוא יפיק מהמוסר הזה בסופו של דבר*.

שלושת הפסוקים 18-20 מעבירים מסר הקשור לחינוך: החינוך צריך להיות תקיף ואף כואב, אך ללא כעס ועם הסברים הגיוניים.

5. ייתכן גם שהמילים כי אם מציינות תחליף (כמו "אלא") - במקום לכעוס, עליך להציל את הבן מכעסך, ולהוסיף להוכיח אותו רק לאחר שנרגעת (ר' יונה).

הקבלות עריכה

הכתיב בפסוק, "גרל חמה נושא עונש", מזכיר את השעיר לעזאזל, (ויקרא טז ח): "וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גרלות, גּוֹרָל אֶחָד לה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל"*, (ויקרא טז כב): "וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עונתם אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה, וְשִׁלַּח אֶת הַשָּׂעִיר בַּמִּדְבָּר"; השעיר לעזאזל הוא "גורל חמה... להשבית את הכעס... וכנגדו היה גורל הרצון, שהוא השעיר אשר עלה עליו הגורל לה'... כי השעיר לעזאזל היה נושא עליו את כל העוונות וכל העונשים של ישראל להביא אותם אל ארץ גזרה" (רמ"ד ואלי).




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/19-19