ביאור:ידיעת איש ואישה

(הופנה מהדף Tnk1/kma/qjrim1/yda12)
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

במאמר זה נבדוק את ההשערה, שהפועל "ידע", כאשר הוא מציין יחסים בין איש לאישה, מציין את המעשה המיני עצמו, בניגוד לפעלים "שכב", "קרב", "בא", "בעל", שמציינים רק את הקרבה הגופנית או המשפטית ( פירוט )

כפי שהסברנו שם, אי-אפשר להוכיח את ההשערה באופן חד-משמעי, כי במקרים רבים משתמשים בפועל אחד ומתכוונים להגיד שגם שאר הפעולות התבצעו; אולם, אפשר לבדוק אם יש פסוקים שסותרים את ההשערה.

פסוקים עם הפועל "ידע"עריכה

  • על דוד ואבישג, נאמר (מלכים א א ד) "והמלך לא ידעה": מכיוון שאבישג שכבה בחיקו, לא יכלו להגיד שהמלך לא בא אליה, או לא שכב עמה - אלא רק "לא ידעה" ממש.
  • כשרוצים לתאר אישה בתולה, משתמשים רק בפועל "ידע", כי הוא הפועל שהופך בתולה ללא-בתולה; למשל (בראשית יט ח): "הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש...", (בראשית כד טז): "והנערה טובת מראה מאד, בתולה ואיש לא ידעה"
  • בשני המקרים שבהם מתואר אונס קבוצתי, נזכר הפועל "ידע", כי במצב כזה לא טורחים לשכב או אפילו להתקרב - העיקר הוא המעשה הטכני (בראשית יט ה): "הוציאם אלינו ונדעה אותם", (שופטים יט כב): "הוצא את האיש אשר בא אל ביתך ונדענו", (שופטים יט כה): "וידעו אותה ויתעללו בה כל הלילה עד הבוקר..."
  • אחרי שחנה ביקשה מה' ילד, נאמר (שמואל א א יט): "ויידע אלקנה את חנה אשתו, ויזכרה ה'": אולי הסיבה היא, שעד עכשיו, רחמה של חנה היה סגור ("כי סגר ה' בעד רחמה"), ואלקנה לא יכל לדעת אותה, ורק אחרי התפילה - המצב השתנה. ע"ע סגירת רחם .
  • בשתי המלחמות שבהן בחרו דווקא שבויות בתולות, נאמר שבחרו את השבויות אשר "לא ידעו איש", כי זה הדבר היחיד שאפשר לדעת על אישה על-ידי בדיקה חיצונית (במדבר לא יז): " "ועתה, הרגו כל זכר בטף; וכל אישה, יודעת איש למשכב זכר --הרוגו" ". וכל הטף בנשים, אשר לא ידעו משכב זכר--החיו לכם" ", (שופטים כא יב): "וימצאו מיושבי יבש גלעד, ארבע מאות נערה בתולה, אשר לא ידעה איש, למשכב זכר; ויביאו אותם אל המחנה שילה, אשר בארץ כנען".

פסוקים נוספים - ידיעהעריכה

  • אדם וחווה (בראשית ד א-כה): "והאדם ידע את חווה אשתו, ותהר ותלד את קין... ויידע אדם עוד את אשתו, ותלד בן..." ( פירוט )
  • קין ואשתו (בראשית ד יז): "ויידע קין את אשתו, ותהר ותלד את חנוך..."
  • יהודה ותמר (בראשית לח כו): "ולא יסף עוד לדעתה"
  • בת יפתח (שופטים יא לט): "ויהי מקץ שניים חודשים, ותשב אל אביה, ויעש לה את נדרו אשר נדר; והיא לא ידעה איש, ותהי חוק בישראל"

לעיון נוסף:

  • " "והאדם ידע: האדם מתחיל לקנות ידיעותיו על ידי החושים, לפיכך, תחילת הנחת שורש ידע הייתה להורות ידיעה הבאה על ידי נסיון, ומעט מעט עלו בני אדם במעלות השכליות, ואמרו ידע על מה שהאדם יודע בכוח שכלו ותבונתו, ולמעלה מהשגת החושים; והנה, בדורות הראשונים אמרו: פלוני ידע אישה פלונית, לומר שנהנה ממנה וטעם טעמה, ואמרו "שתי בנות אשר לא ידעו איש" (למטה י"ט ט'), והכוונה שלא טעמו טעם איש. וכיוצא בזה "אלוהים אחרים אשר לא ידעתם" (דברים י"א כ"ח), שאין כוחם וגבורתם ידועה לכם בנסיון, כי אין ספק, שלא היו זונים אחרי עבודה זרה בלתי ידועה להם בשם, אבל משה אומר לישראל: הנסיון לא העיד לכם על כוחם ואלוהותם, כאשר העיד על גדולת ה' אלוהינו וכוחו האלוהי" " ( שד"ל על בראשית ד א )
  • לדעת ולא רק להאמין / חגי הופר
  • אפלטון והתנ"ך - מהי ידיעה / חגי הופר .

פסוקים בלי הפועל "ידע"עריכה

  • על יעקב ונשותיו, נאמרו רק הפעלים "בא" ו"שכב", ולא "ידע" (בראשית כט כא-ל16): "ויאמר יעקב אל לבן, 'הבה את אשתי כי מלאו ימיי; ואבואה אליה'... וייקח את לאה בתו, ויבא אותה אליו; ויבוא אליה... ויבוא גם אל רחל, ויאהב גם את רחל מלאה... ותאמר 'הנה אמתי בלהה, בוא אליה'... ויבוא אליה יעקב... ותצא לאה לקראתו ותאמר: 'אליי תבוא, כי שכור שכרתיך בדודאי בני'; וישכב עמה בלילה הוא": אי אפשר להסיק מכאן מסקנות, אולם זה לפחות לא סותר את התיאוריה שמובאת במאמר " סגירת רחם ".
  • כאשר תובעים איש או אישה על חטא שקשור לניאוף או לאונס, אין צורך להביא עדים שראו את המעשה עצמו, אלא מספיק להביא עדים שראו אותם שוכבים או צמודים זה לזו (ע' רמב"ם, הלכות איסורי ביאה). ואכן, בכל הפסוקים הבאים לא נזכר הפועל "ידע" (דברים כב כב-כט): "כי יימצא איש שוכב עם אישה בעולת בעל, ומתו גם שניהם, האיש השוכב עם האישה והאישה; וביערת הרע מישראל. כי יהיה נערה בתולה מאורשה לאיש, ומצאה איש בעיר ושכב עמה... ואם בשדה ימצא האיש את הנערה המאורשה, והחזיק בה האיש ושכב עמה... כי ימצא איש נערה בתולה אשר לא אורשה, ותפשה ושכב עמה ונמצאו..."
  • גם בחוקים שמפרטים את חובתו של גבר לאישה, לא נזכר הפועל "ידע", שכן אי-אפשר לחייב אדם לעשות דבר שאולי הוא לא יודע, ואולי הוא גם לא יכול לעשות (כי רחמה של האישה עלול להיות סגור ). אפשר רק לחייב אותו להשתדל. למשל (דברים כא יג): "ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאישה" ( בעל=יצר קשר של נישואין ), (דברים כה ה): "יבמהּ יבוא עליה, ולקחה לו לאישה ויִבּמהּ".
  • גם בכל המקומות שנאמר פועל בלשון ציווי, לא נאמר "דע" אלא רק "בוא", מאותה סיבה - אין מקום לצוות על אדם "לדעת". למשל (בראשית טז ב): "ותאמר שרי אל אברם: 'הנה נא עצרני ה' מלדת, בוא נא אל שפחתי...'", (בראשית לח ח): "ויאמר יהודה לאונן, 'בוא אל אשת אחיך ויבם אותה; והקם זרע לאחיך'", (שמואל ב טז כא): "ויאמר אחיתופל אל אבשלום: 'בוא אל פילגשי אביך'...".
  • על אבשלום נאמר, שהוא "בא" אל פילגשי אביו לעיני כל ישראל, אך לא נאמר שהוא "ידע" אותן, כי המעשה היה באוהל, ולא כולם יכלו לראות אם הוא ידע אותן או לא (שמואל ב טז כא-כב): "ויאמר אחיתופל אל אבשלום: 'בוא אל פילגשי אביך'... ויטו לאבשלום האוהל על הגג, ויבוא אבשלום אל פילגשי אביו לעיני כל ישראל".

פסוקים נוספים - ביאהעריכה

  • אברהם והגר (בראשית טז ב-ד): "בוא נא אל שפחתי... ויבוא אל הגר ותהר..."
  • מה שלא היה לבנות לוט (בראשית יט לא): "ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ" ( ע"ע )
  • יעקב ונשותיו (בראשית כט כא-ל16): "ויאמר יעקב אל לבן, 'הבה את אשתי כי מלאו ימיי; ואבואה אליה'... וייקח את לאה בתו, ויבא אותה אליו; ויבוא אליה... ויבוא גם אל רחל, ויאהב גם את רחל מלאה... ותאמר 'הנה אמתי בלהה, בוא אליה'... ויבוא אליה יעקב... ותצא לאה לקראתו ותאמר: 'אליי תבוא, כי שכור שכרתיך בדודאי בני'; וישכב עמה בלילה הוא".
  • אונן ותמר (בראשית לח ח-ט): "ויאמר יהודה לאונן, 'בוא אל אשת אחיך ויבם אותה; והקם זרע לאחיך'. ויידע אונן כי לא לו יהיה הזרע, והיה אם בא אל אשת אחיו, ושיחת ארצה, לבלתי נתן זרע לאחיו"; וגם יהודה ותמר (לח16-19): "ויאמר: 'הבה נא אבוא אלייך'... ויבוא אליה ותהר לו; ותקם ותלך..."
  • החייל והשבויה (דברים כא יג): "ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאישה"
  • האיש המוציא שם רע (דברים כב יג): "כי ייקח איש אישה, ובא אליה ושנאה..."
  • היבם ויבמתו (דברים כה ה): "יבמהּ יבוא עליה, ולקחה לו לאישה ויִבּמהּ"
  • אבנר ורצפה (שמואל ב ג ז): "ויאמר אל אבנר: 'מדוע באתה אל פלגש אבי?!'"
  • אבשלום ופילגשי דוד (שמואל ב טז כא-כב): "ויאמר אחיתופל אל אבשלום: 'בוא אל פילגשי אביך'... ויטו לאבשלום האוהל על הגג, ויבוא אבשלום אל פילגשי אביו לעיני כל ישראל".
  • אהליבה ומאהביה (יחזקאל כג יז): "ויבואו אליה בני בבל למשכב דודים, ויטמאו אותה בתזנותם..."

פסוקים נוספים - שכיבהעריכה

  • בנות לוט ואביהן (בראשית יט לב-לה): "לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו... ותבוא הבכירה ותשכב את אביה, ולא ידע בשכבה ובקומה... ותקם הצעירה ותשכב עמו, ולא ידע בשכבה ובקומה..."
  • יעקב ולאה (בראשית ל טז): "ותצא לאה לקראתו ותאמר: 'אליי תבוא, כי שכור שכרתיך בדודאי בני'; וישכב עמה בלילה הוא".
  • שכם ודינה (בראשית לד ב): "וייקח אותה וישכב אותה ויענה"
  • הנואף והנואפת / הנאנסת (דברים כב כב-כט): "כי יימצא איש שוכב עם אישה בעולת בעל, ומתו גם שניהם, האיש השוכב עם האישה והאישה; וביערת הרע מישראל. כי יהיה נערה בתולה מאורשה לאיש, ומצאה איש בעיר ושכב עמה... ואם בשדה ימצא האיש את הנערה המאורשה, והחזיק בה האיש ושכב עמה... כי ימצא איש נערה בתולה אשר לא אורשה, ותפשה ושכב עמה ונמצאו..."
  • אמנון ותמר (שמואל ב יג יא-יד): "ויחזק בה ויאמר לה 'בואי שכבי עמי אחותי'... ויחזק ממנה ויענה וישכב אותה"
  • אהלה ומאהביה (יחזקאל כג ח): "ואת תזנותיה ממצרים לא עזבה, כי אותה שכבו בנעוריה...", וגם אהליבה ומאהביה (כג17): "ויבואו אליה בני בבל למשכב דודים, ויטמאו אותה בתזנותם..."
  • בנות מדין (במדבר לא יז): " "ועתה, הרגו כל זכר בטף; וכל אישה, יודעת איש למשכב זכר --הרוגו" ". וכל הטף בנשים, אשר לא ידעו משכב זכר --החיו לכם" ", ובנות יבש-גלעד (שופטים כא יב): "וימצאו מיושבי יבש גלעד, ארבע מאות נערה בתולה, אשר לא ידעה איש, למשכב זכר; ויביאו אותם אל המחנה שילה, אשר בארץ כנען".

פסוקים נוספים - קריבהעריכה

  • מה שלא עשה אבימלך לשרה (בראשית כ ד): "ואבימלך לא קרב אליה".

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-01-17.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/yda12