ביאור:מלאכות חקלאיות כמשל

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: מלאכות חקלאיות כמשל

בתנ"ך, פעולות חקלאיות שונות משמשות כמשל למחשבות ולמעשים. כדי להבין את המשלים ואת הנמשלים, נסכם קודם את סדר הפעולות החקלאיות שעושים בשדה:

• בהתחלה עושים "נִיר" - שהוא ניקוי השדה מקוצים ומשאריות הקציר הקודם. ראו  לחם מן הארץ: נירו לכם ניר .
• אחר-כך עושים "חריש" - חריצים באדמה, המפוררים ומרככים אותה.
• אחר-כך באה "הזריעה" (או הנטיעה, בשדה אילן),
• ולאחר מכן "הקציר" (או קטיף הפירות, בשדה אילן). ראו לחם מן הארץ: שלחו מגל כי בשל קציר .

כדי להבין את הנמשל, יש להתחיל מהסוף - מהמטרה: המטרה של כל עבודת האדמה היא הפעולה האחרונה - קצירת התבואה ואכילתה, או קטיפת הפירות ואכילתם. ולכן, במשלים, הקצירה והאכילה מסמלות את המטרה והתוצאה של מעשי האדם; ראו קציר כמשל , פרי כמשל .

דרכו של הזרע באדמה מתחילה בזריעה, ולכן הזריעה מסמלת את תחילת הביצוע של רעיון או יוזמה חדשה בעולם המעשה; ראו זריעה כמשל .

לפני הזריעה יש להכין את הקרקע ע"י חרישה, ולכן החרישה מסמלת את המחשבה והתכנון הקודמים לפעולה; ראו חריש כמשל .

לפני החרישה מסלקים את הקוצים ע"י ניר, ולכן הניר מסמל את הדבר שבא לפני המחשבה - תיקון המידות והתכונות הנפשיות; ראו ניר כמשל .

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-01-18.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/xqlaut_kmjl