ביאור:חלק = לא מחוספס

(הופנה מהדף Tnk1/kma/qjrim1/xlq2)
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

התואר חלק בלשון המקרא, כמו בלשון ימינו, משמעו לא מחוספס, לא שעיר, ללא בליטות ופגמים:

  • (בראשית כז יא): "ויאמר יעקב אל רבקה אמו 'הן עשו אחי איש שעִר, ואנכי איש חלק! '", חלק הוא לא שעיר.
  • (שמואל א יז מ): "ויקח מקלו בידו, ויבחר לו חמשה חלקי אבנים מן הנחל, וישם אתם בכלי הרעים אשר לו ובילקוט וקלעו בידו, ויגש אל הפלשתי", ישעיהו נז ו: " "בחלקי" "נחל חלקך, הם הם גורלך..." " מי שהחזיק פעם אבנים שנמצאות בתוך נחל, מבין למה הן נקראות "חלקים".
  • (ישעיהו מא ז): "ויחזק חרש את צרף, מחליק פטיש את הולם פעם..."מחליק = משייף, מנקה את הפגמים.

לפי זה, דיבור חלק הוא דיבור שמחליק את הפגמים - דיבור שאין בו ביקורת, דיבור שנעים לשמוע:

  • (ישעיהו ל י): "אשר אמרו לראים 'לא תראו!', ולחזים 'לא תחזו לנו נכחות!', 'דברו לנו חלקות, חזו מהתלות!'"- בני ישראל דרשו מהנביאים שלא ינבאו להם נבואות זעם ותוכחה, אלא רק דברים חלקים ונעימים לאוזן, ללא ביקורת וללא איומים.
  • תהלים נה כב: "חָלְקוּ מַחֲמָאֹת פיו, וקרב לִבּוֹ; רַכּוּ דבריו מִשֶּמֶן, והמה פתחות" - דבריו חלקים יותר מ חמאה, ו רכים יותר מ שמן, כלומר אין בהם כל איום או אזהרה; אך בליבו הוא מתכוון לצאת לקרב ולהילחם בי (אגב, המילה "מחמאות" בלשון ימינו נובעת מפירוש שגוי לפסוק זה, כאילו פיו של האויב "מחלק מחמאות" ).
  • (משלי ה ג): "כי נפת תטפנה שפתי זרה, וחלק משמן חכה; ואחריתה מרה כלענה, חדה כחרב פיות"- דבריה של האישה הזרה חלקים יותר משמן, כלומר - נעימים לאוזן, מטשטשים ו"מחליקים" את הפגם והאיסור שבמעשה הניאוף; אך התוצאה של הקשר עם אישה זרה היא חדה כחרב פיות (ההיפך מ"חלק משמן"), כלומר - מרובת פגמים וסכנות ( פירוט ).
  • משלי ז ה-כא: "לשמרך מאשה זרה, מנכריה אמריה החליקה... הטתו ברב לקחה, בחלק שפתיה תדיחנו" - דבריה הנעימים של האישה הזרה מחליקים ומעלימים את כל הפגמים והבעיות שיש בחטא הניאוף, ומציגים אותו כמעשה של מצוה ממש (ראו פיתויי האישה הסוררת ).
  • משלי כח כג: "מוכיח אדם אחרי, חן ימצא ממחליק לשון" - מי שמוכיח אדם על חטאיו לה', אחרי זמן רב ימצא חן בעיניו יותר ממי שמחליק לשון ומתעלם מהחטאים שלו, למרות שדבריו של המחליק לשון נעימים יותר לאוזן ( פירוט ).

אך לתואר חלק ישנה משמעות מושאלת נוספת, כפי שניתן לראות בפסוקים:

  • (ירמיהו כג יב): "לכן יהיה דרכם להם כחלקלקות באפלה, ידחו ונפלו בה; כי אביא עליהם רעה, שנת פקדתם, נאם ה'"
  • (תהלים לה ו): "יהי דרכם חשך וחלקלקות ומלאך ה' רדפם"

בפסוקים אלה, דרך חלקה (או "חלקלקות") היא דרך שקל למעוד וליפול בה, כמו כביש שנשפך עליו שמן חלק.

לפי זה, דיבור חלק הוא דיבור שגורם לשומעים למעוד וליפול - דיבור מטעה או מסית:

  • (תהלים ה י): "כי אין בפיהו נכונה, קרבם הוות; קבר פתוח גרונם, לשונם יחליקון"- הגרון שלהם דומה לקבר, והלשון שלהם דומה למסלול חלק, שמי שעולה עליו - מועד ונופל אל תוך הקבר; כלומר - הדיבורים שלהם הורגים את השומעים.

ויש פסוקים שאפשר לפרש לפי כל אחת משתי המשמעויות:

  • (משלי ב טז): "להצילך מאשה זרה, מנכריה אמריה החליקה. העוזבת אלוף נעוריה, ואת ברית אלהיה שכחה. כי שחה אל מות ביתה ואל רפאים מעגלותיה"- דבריה הנעימים של הנכריה גורמים לאדם ליפול אל המוות ( פירוט ).
  • משלי כט ה: "גבר מחליק על רעהו, רשת פורש על פעמיו" - אדם המדבר דברים נעימים מדי, עלול לגרום לזולת להיכשל וליפול ( פירוט )

פסוקים נוספים עריכה

  • (יהושע יא יז): "מן ההר החלק העולה שעיר, ועד בעל גד בבקעת הלבנון תחת הר חרמון": שעיר הוא שם של מקום, אך ייתכן שיש כאן גם משחק מילים: חלק = ההיפך משעיר ( פירוט
  • תהלים יב ג: " "שוא ידברו איש את רעהו," "שפת חלקות," "בלב ולב ידברו. יכרת ה’ כל שפתי חלקות, לשון מדברת גדלות" "
  • (תהלים לו ג): "כי החליק אליו בעיניו, למצא עונו לשנא"
  • (תהלים עג יח): "אך בחלקות תשית למו, הפלתם למשואות"
  • משלי ו כד: " "לשמרך מאשת רע," "מחלקת לשון" "נכריה. אל-תחמד יפיה בלבבך ואל-תקחך בעפעפיה..." " (ראו נר מצוה ותורה אור )
  • משלי כו כח: " "לשון שקר ישנא דכיו," "ופה חלק" "יעשה מדחה" "
  • דניאל יא כא: " "ועמד על כנו נבזה ולא נתנו עליו הוד מלכות ובא בשלוה והחזיק מלכות בחלקלקות" ... "ומרשיעי ברית יחניף בחלקות ועם ידעי אלהיו יחזקו ועשו" ... "ובהכשלם יעזרו עזר מעט ונלוו עליהם רבים בחלקלקות" "
  • (יחזקאל יב כד): "כי לא יהיה עוד כל חזון שוא ומקסם חלק בתוך בית ישראל

מקורות עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-18.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/xlq2