ביאור:שני פרקים על קרבנות וחגים

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

שני פרקים בתורה מפרטים את דיני הקרבנות והחגים - ויקרא כג , במדבר כח-כט . כדי להבין את ההבדלים ביניהם, יש להבין את הנושא הכללי של כל פרק. הנושא של כל פרק מצויין בכותרת הפרק:

הנושא הכללי של ויקרא כג הוא, (ויקרא כג ב): "מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי"- הזמנים המקודשים, הזמנים שצריך לקיים בהם מצוות מיוחדות לכבוד ה'.
הנושא הכללי של במדבר כח הוא, (במדבר כח ב): "אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ"- הקרבנות התלויים בזמן, הקרבנות שצריך להקריב בתאריך קבוע בכל שנה.

לפי זה ניתן להסביר את ההבדלים בין הפרקים.

א. כל פרק מפרט בנושאים אחרים:

בויקרא כג, מוצגים בפירוט הדינים שאינם קשורים לקרבנות: עונש כרת על מי שאינו מתענה או אינו שובת ביום הכיפורים (פסוקים 29-30), ארבעת המינים והישיבה בסוכות בחג הסוכות (פסוקים 40-42), ועוד.
בבמדבר כח, מוצגים בפירוט המספרים של הבהמות שיש להקריב בכל פעם.

ב. יש נושאים הנזכרים רק באחד הפרקים ולא בשני:

רק בויקרא כג נזכרו ימי ספירת העומר, (ויקרא כג טו): "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה..."( פירוט ). אלה ימים מקודשים לה' (יש בהם מצוה), אך אין בהם קרבן מיוחד.
רק בבמדבר כח נזכרו קרבן התמיד, (במדבר כח ג): "וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לה', כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד", וקרבן ראש חודש, (במדבר כח יא): "וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לה', פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם". אלה קרבנות התלויים בזמן, אך הזמן שבו מקריבים אותם אינו מקודש (אין מצוות נוספות שתלויות בו).

ג. יש קרבנות שנזכרו רק בויקרא כג ולא בבמדבר כח - קרבנות הביכורים:

קרבן ראשית קציר השעורים, ויקרא כג י-יג: " "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ, וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן. וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי ה' לִרְצֹנְכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן. " "וַעֲשִׂיתֶם בְּיוֹם הֲנִיפְכֶם אֶת הָעֹמֶר כֶּבֶשׂ תָּמִים בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה לה'. וּמִנְחָתוֹ שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן אִשֶּׁה לה' רֵיחַ נִיחֹחַ וְנִסְכֹּה יַיִן רְבִיעִת הַהִין" ".
קרבן לחם הביכורים, ויקרא כג טז-כ: " "עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לה'. מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים, סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לה'. " "וְהִקְרַבְתֶּם עַל הַלֶּחֶם שִׁבְעַת כְּבָשִׂים תְּמִימִם בְּנֵי שָׁנָה וּפַר בֶּן בָּקָר אֶחָד וְאֵילִם שְׁנָיִם יִהְיוּ עֹלָה לה' וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לה'. וַעֲשִׂיתֶם שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת וּשְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה לְזֶבַח שְׁלָמִים. " "וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם עַל לֶחֶם הבכרים תְּנוּפָה לִפְנֵי ה' עַל שְׁנֵי כְּבָשִׂים קֹדֶשׁ יִהְיוּ לה' לַכֹּהֵן" ".

הסיבה שקרבנות אלה נזכרו בויקרא כג ולא בבמדבר כח היא, שקרבנות אלה אינם תלויים בזמן אלא במעשה; אין אלה קרבנות שצריך להקריב בתאריך מסויים בשנה, אלא קרבנות שצריך להקריב לאחר שמקיימים מצוה אחרת:

א. את הכבש שנזכר בקטע הראשון צריך להקריב ביום הניפכם את העומר, כלומר - רק ביום שבו מניפים את עומר ראשית הקציר;

ב. את הכבשים, האילים והפר שנזכרו בקטע השני צריך להקריב על הלחם, כלומר - יחד עם לחם הביכורים.

אמנם, בדרך-כלל, ראשית הקציר ולחם הביכורים מובאים בכל שנה בתאריך קבוע, אך זה לא חייב להיות כך. למשל, כשהיו בני-ישראל במדבר, הם לא קצרו, ולכן לא הביאו את עומר ראשית הקציר ואת לחם הביכורים, ולא נתחייבו בהקרבת הבהמות התלויה בהם.

זה מסביר, מדוע יש הבדל בין שני הקרבנות של חג השבועות:

ב (ויקרא כג יז): "מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לה'. וְהִקְרַבְתֶּם עַל הַלֶּחֶם שִׁבְעַת כְּבָשִׂים תְּמִימִם בְּנֵי שָׁנָה וּפַר בֶּן בָּקָר אֶחָד וְאֵילִם שְׁנָיִם יִהְיוּ עֹלָה לה' וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לה'...", כלומר, בסמוך ללחם ובנוסף לו תקריבו 7 כבשים, פר 1, ו-2 אילים.
ב (במדבר כח כו): "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לה' בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לה' פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם אַיִל אֶחָד שִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה"( פירוט ), כלומר, בתאריך שבו אתם בדרך-כלל מקריבים מנחה חדשה, בחג השבועות, תקריבו 2 פרים, איל 1, ו-7 כבשים.

בבמדבר כח, כל הקרבנות כוללים איל אחד בלבד, גם הקרבן המובא בחג השבועות;

בויקרא כג, קרבן הביכורים כולל אילים שניים, כדי להדגיש שזה קרבן אחר.

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-02-24.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/hvdlim2/zmn