ויקיטקסט

ביאור:שיר השירים ח ז

(הופנה מהדף Tnk1/kma/hvdlim1/et kl hon beto)
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


<< · ביאור · שיר השירים ח · פסוקים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד · >>




האהבה שווה יותר מכל הון

עריכה

(שיר השירים ח ז): "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלׁוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ; אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה, בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ"

מחלוקות על עניינים כספיים עלולות לפגוע בקשר שבין איש לאשתו. לכן, כאשר החתן והכלה מצהירים על אהבתם זה לזו, הם מדגישים שהם לא יתנו לכסף להפריד ביניהם.

הביטוי הייחודי את כל הון ביתו נמצא גם ב (משלי ו ל): "לֹא יָבוּזוּ לַגַּנָּב, כִּי יִגְנוֹב לְמַלֵּא נַפְשׁוֹ כִּי יִרְעָב. וְנִמְצָא - יְשַׁלֵּם שִׁבְעָתָיִם, אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ יִתֵּן". שם מדובר על גנב שנתפס, והוא מוכן לשלם כסף רב, הרבה מעבר לעונש שהתורה מטילה עליו, כדי לשקם את מעמדו החברתי, כדי שלא יבוזו לו ( פירוט ).

בניגוד לגנב, מדובר בהמשך הקטע על אדם שרוצה לשלם הרבה כסף כדי לכפר על פשע בתחום האהבה: "נואף אישה חסר לב; משחית נפשו הוא יעשנה. נגע וקלון ימצא; וחרפתו לא תימחה. כי קנאה חמת גבר; ולא יחמול ביום נקם. לא יישא פני כל כופר; ולא יאבה כי תרבה שוחד": אדם שפשע בניאוף מוכן לשלם הרבה כופר (לבעל) ושוחד (לעדים ולשופטים) כדי שיסלחו לו, אבל זה לא יעזור, כי "חרפתו לא תימחה" - יבוזו לו לנצח ( פירוט ).

מכיוון שהפסוקים במשלי מדברים על אדם שנותן את כל הון ביתו כדי לכפר על פשע - סביר שגם הפסוק משיר השירים מדבר על אדם שנותן את כל הון ביתו כדי לכפר על פשע, ומכיוון שמדובר כאן על "אהבה" - מסתבר שהפשע קשור לאהבה: ייתכן שהאדם רוצה להפסיק את האהבה שבין איש לאהובתו, מפני שהוא חומד אותה לעצמו, ולשם כך הוא מוכן לתת הרבה מאד כסף - את כל הון ביתו - לאיש. אבל לא משנה כמה כסף הוא ייתן - הוא לא יצליח לכפר על הפשע של "לא תחמוד אשת רעך", כי בוז יבוזו לו.

ואכן, כך נאמר בפסוק הקודם, (שיר השירים ח ו): "שִׂימֵנִי כַּחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, כַחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ; כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה": הרעיה מבקשת מהדוד שיצמיד אותה אל ליבו וזרועו, שלא ישכח אותה לעולם, כי אהבתה אליו עזה כמוות, והקנאה שתקנא אם יעזוב אותה תהיה קשה כשאול. הדוד מרגיע אותה ואומר לה ש"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, ונהרות לא ישטפוה; אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה - בוז יבוזו לו": כלומר - אהבתו אליה היא נצחית, שום דבר לא יוכל לכבות אותה, וגם אם ייתן איש את כל הון ביתו כדי לשכנע אותו להפסיק לאהוב אותה - "בוז יבוזו לו" והוא לא יצליח.

המשפט נאמר על-ידי שני בני הזוג במקביל: גם הכלה אומרת לחתן את אותו משפט בדיוק, ומבטיחה לו שאף אחד לא יוכל לשכנע אותה להפסיק לאהוב אותו, גם אם ייתן לה את כל הון ביתו וארמונו.

שני הקטעים, במשלי ובשיר השירים, מתארים את גבולות כוחו של הכסף: כסף יכול לעזור לאדם לטהר את שמו כאשר הוא נאשם בפשעים כספיים; אבל אינו יכול לטהר את שמו אם הוא נאשם בפשעים שקשורים לאהבה. ואולי על זה הסתמך ג'ון לנון כאשר שר " Money can't buy me love... ". (אולם ראו בדף השיחה).

בנמשל, זוהי הצהרת אהבה בין ה' לאדם:

  • האומה הישראלית מצהירה, ששום כוח שבעולם לא יצליח לבטל את אהבתה לה': "מים רבים - האומות, ונהרות - שריהם ומלכיהם, לא ישטפוה - על ידי חוזק ואימה, ואף על ידי פתוי והסתה; אם יתן איש את כל הון ביתו - כדי להמיר אהבתך. בוז יבוזו לו - כל אלה, הקב"ה ובית דינו מעידים, שכך כנסת ישראל מתרפקת על דודה" ( רש"י ) . גם אם הגויים "ישטפו" אותנו בכסף, וגם אם - להבדיל - הם "ישטפו" אותנו בנהרות של דם, אנחנו נבוז להם ונדבק באהבתנו את ה'.
  • ה' מצהיר, ששום כוח שבעולם לא יצליח לבטל את אהבתו לאנשים המקושרים לתורה: "עבירה מכבה מצוה, ואין עבירה מכבה תורה, שנאמר מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה". אדם שאוהב את התורה ומחובר אליה, גם אם נכשל בעבירה של תאווה (הנמשלת למים) אין היא מְכַבָּה את זכות התורה, וה' עדיין אוהב אותו ומאפשר לו לשוב אליו: "אילמלא דרשוה דואג ואחיתופל הכי לא רדפו בתר דוד, דכתיב (תהלים עא, יא) לאמר אלהים עזבו וגו', מאי דרוש? (דברים כג, טו) ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך, והן אינן יודעין, שעבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה" (רב יוסף בשם רבי מנחם בר יוסי, תלמוד בבלי סוטה כא א ) . דואג ואחיתופל חשבו, בעקבות חטא דוד ובת שבע, שה' עזב את דוד לגמרי. אבל הם לא ידעו על האהבה המיוחדת בין ה' לדוד, אהבה שנשארה בתוקפה למרות שה' כעס על דוד והעניש אותו.
  • כן דרשו את הפסוק גם על אנשים שמנסים "לקנות" זכויות רוחניות בבת אחת, מבלי לעמול: "מאי בוז יבוזו לו? אמר עולא: לא כשמעון אחי עזריה, ולא כר' יוחנן דבי נשיאה, אלא כהלל ושבנא, דכי אתא רב דימי, אמר: הלל ושבנא אחי הוו, הלל עסק בתורה, שבנא עבד עיסקא; לסוף אמר לו: 'תא נערוב וליפלוג!' יצתה בת קול ואמרה אם יתן איש את כל הון ביתו וגו'" (בבלי, שם) . ישנם אנשים המפרנסים את קרובי משפחתם העוסקים בתורה, ומתחלקים עמם בזכות הלימוד; אבל ישנם אנשים שרוצים לקנות "למפרע" זכויות של אנשים שלמדו תורה בדוחק, ואנשים כאלה מעוררים רק בוז. וראו גם ויקרא רבה ל א .

מקורות ופירושים נוספים

עריכה

ראו גם: גניבה לעומת ניאוף בספר משלי .

פירושי מילים

עריכה

הערות

עריכה

מאת: פלוני בן פלונית, 1.5.2003: "לבי נוטה להסכים אתך, אבל אפשר להסתכל על זה גם מצד אחר. אפשר שהפסוק בשיר השירים, "אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה - בוז יבוזו לו" מביע תמיהה, ואולי ביקורת מוסוות, כלפי המצב שמתואר בפסוקים הבאים, (שיר השירים ח יא): "כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמוֹן, נָתַן אֶת הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים, אִישׁ יָבִא בְּפִרְיוֹ אֶלֶף כָּסֶף. כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי, הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה, וּמָאֶתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ""." אפשר לפרש שמשמעותו של הכרם אינו כרם ענבים אלא משל לנשותיו של שלמה. הרעיה בפסוקים אלו בָּזָה לשלמה, הנותן לשומריו להשגיח על נשותיו. לעומת זאת, הרעיה גאה בכך שכרמה שלה הוא יחידי, והיא משגיחה עליו ולא מוכנה לתתו לאחרים (ואם רוצים, ניתן לפרש שכנסת ישראל מקנאת לקב"ה במשל זה). לדידנו, אם מפרשים את הפסוקים הנ"ל כפי שהצגתי, אפשר שהפסוק "אם יתן וגו'" מביע תמיהה על המצב, ששלמה נותן את כל הון ביתו באהבה (שהרי על הנוטרים נאמר "איש יבא בפריו אלף כסף") ואין בזים לו.

פסוק ז' כולו מציג איפוא ניגוד: מצד אחר מים רבים לא יכולים לכבות את האהבה, אבל מצד שני, כשאדם נותן את כל הון ביתו בעבור האהבה, אין בזים לו!".

  • אראל: "לא הבנתי. אתה טוען שהאיש שנותן "את כל הון ביתו באהבה" הוא שלמה, שמשלם כסף לשומרים על מנת שישמרו על נשותיו? אם כן - אז מדוע הכתוב מדגיש שהוא נותן "את כל הון ביתו" (כלומר הרבה כסף)? הרי, גם אם שלמה היה נותן מעט כסף, עדיין היה צריך לבוז לו!"
  • פבפ: "הכתוב מדגיש "את כל הון ביתו" משום שיש הקבלה בין "מים רבים" לבין "את כל הון ביתו", וזה רק מעצים את הניגוד. באותה נשימה אפשר לשאול מדוע הכתוב מדגיש "מים רבים". "

קובי כהן, 4.1.04: "המילים הנכונות בזמן הנכון. יש לך עוד פניני חכמה?"

עוד על השפעות ההון, ראו הון - מועיל או לא?

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל

עריכה


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:כסף לא יכול לקנות אהבה


מקורות

עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2002-06-07.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/hvdlim1/et_kl_hon_beto


<< · ביאור · שיר השירים ח · פסוקים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד · >>



אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:שיר_השירים_ח_ז"