The gods of the copybook headings
The Gods of the Copybook Headings
עריכהשיר מאת רודיארד קיפלינג, פורסם לראשונה בשנת 1919. למיטב ידיעתי לא קיים תרגום כלשהו לשפה כלשהי. ברצוני להציע ולתרום כאן תרגום משלי לעברית. בתחתית, קישור לטקסט האנגלי המקורי.
אלת הבינה[1]
בעוברי ברוב גלגולי, בכל עם, גזע ועת
לאלת השוק אני קד, ואותה כראוי משרת.
מבעד אצבעות יראות, ראיתיה פורחת ונובלת.
ואלת הבינה, כך נוכחתי, תמיד אותה שורדת.
מאז שגרנו בעצים, איש בתורו היא לימדה,
אכן המטר ירטיבנו, אכן תשרפנו להבה.
אך פשוטה היתה לרוחנו, ללא מעוף או חזון, רדודה.
"שתלמד את הגורילות" - פסקנו, ונצעד אל עתיד הבריאה.
התקדמנו כמצוות רוחנו. והיא - לא שינתה פסיעתה
שלא כאלת השוק היא, הנישאת על משב ועננה.
אך תמיד הדביקה צעדינו, ובמהרה הגיעו ידיעות
שם נמחק מקרחונו שבט, או ברומי כבו האורות.
חלומות שביסוד עולמנו זרים היו לה, כוזבים,
"אין הירח גבינה," התגרתה, "אין נפלאות ונסים."
"משאלה אינה סוס," התעקשה, "אין כנפיים לחזיר."
ונסגוד לאלת השוק, שהבטיחה עתיד כה מזהיר.
בהיבדל ים מיבשת, הבטיחה שלום לעולמים,
נשבעה - אם נסגיר לה נשקנו, יכלו קרבות השבטים.
ומשפרקנו נשק - הסגירתנו, מכרתנו, כפותים, לכל צר.
ואלת הבינה לחשה - "מוטב השטן המוכר."
על סלעי בראשית הבטיחה לכל איש בחייו מימושו
(שהחל באהבת רענו, ונגמר באהבת אשתו),
ונשים לא ידעו עוד ללדת, וגברים נלכדו בתסכול.
ואלת הבינה הזכירה - "לחטא רק המוות הגמול."
בתור הפחם קראה - "שפע! לכל איש, אשה וטף!"
בשוד פטרוס הנבחר לתשלום פאולוס המשותף.
אך השוק היה ריק מסחורה, לשווא הייתה ההתעשרות
ואלת הבינה אמרה - "אם לא תעבוד - תמות."
ותיפול אז אלת השוק, וייסוגו כל כוהניה,
וידומו הפיקחים ביותר, ויחלו לכפור בתורותיה,
אולי בכל זאת שתיים ושתיים, אולי לא זהב כל הבהוב
ואלת הבינה, כבר צולעת, עלתה להסביר זאת שוב.
כה יהיה באחרית הימים, כבשחר תולדות האדם.
ארבעה דברים מובטחים לשואף לשפר את העם :
הכלב ישוב אל קיאו, החזירה לרבוץ באשפתה,
ואצבע הכסיל החבושה תרקד חזרה ללהבה,
וכשעולם חדש מופלא יקום סוף-סוף על כרעיו,
בו לכל איש שכר קיום, ואל לו לשלם על חטאיו,
ממש כי ירטיב המטר, ממש כי תשרוף להבה,
עם טבח ואימה לא לה, תשוב אלת הבינה.
תרגום: רפי אביטל
הערות
עריכה- ^ המשורר רודיארד קיפלינג נתן לשירו זה את הכותרת "The Gods of the Copybook Headings" -- תרגום מילולי: אלי כותרות מחברות ההעתקה. כוונתו: לאורך המאה ה-19 ועד למחצית ה-20, בארה"ב ובעיקר בבריטניה, בתי ספר הקפידו שתלמידים בשנים הראשונות יפתחו כתב יד יפה, או לפחות קריא. למטרה זו, השתמשו במחברת העתקה, שהיתה מחברת לכל דבר, עם שורות ריקות, אלא שבראש כל עמוד הודפס מראש פתגם, או אמרת חכמה, פסוק תנ"כי וכדומה, בכתב יד מופתי. התלמידים היו מעתיקים את השורה שוב ושוב עד שמלאו את העמוד, במאמץ להתאים את כתב ידם לדוגמה המודפסת, ומשם לעמוד הבא, ולמחברת הבאה. בזאת השיגו המחנכים שתי מטרות -- הילדים גם פיתחו כתב יד יפה, וגם נחשפו לראשונה לערכי מוסר במסגרת דידקטית. המשורר כאן כמובן מתכוון לתוכן האמרות והפתגמים, ומדגיש את התוצאות הרות-האסון של התעלמות מהבינה הגלומה בהם, בכך שהוא מעמת את יוצרי הפתגמים, קרי מקורות הבינה או "אלי כותרות מחברות ההעתקה" כנגד "אלי השוק" -- והכוונה כאן לא לשוק מסחרי כלשהו, אלא לשוק הרעיונות. כשבאתי לנסות לתרגם את השיר, היה לי ברור שתרגום מילולי ל"אלי כותרות מחברות ההעתקה" יהיה מסורבל וחסר משמעות לקוראי העברית, ולכן בחרתי לעמת "אלת בינה" כנגד "אלת שוק." כולי תקווה שטובים ומוכשרים ממני יציעו תיקונים, רעיונות טובים יותר, או אפילו תרגום שלם טוב יותר.