ביאור:שמואל ב יז

(הופנה מהדף A08b17)

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שמואל א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא
שמואל ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד       (מהדורות נוספות של שמואל ב יז)


אחיתופל יועץ לאבשלום לרדוף אחד דוד, אך חושי משכנע אותו להמתין

א וַיֹּאמֶר אֲחִיתֹפֶל אֶל אַבְשָׁלֹם: "אֶבְחֲרָה נָּא שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ וְאָקוּמָה וְאֶרְדְּפָה אַחֲרֵי דָוִד הַלָּיְלָה. ב וְאָבוֹא עָלָיו וְהוּא יָגֵעַ עייף וּרְפֵה יָדַיִם ידיו חלשות, אינו בוטח בכוחו וְהַחֲרַדְתִּי אֹתוֹ, וְנָס כָּל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, וְהִכֵּיתִי אֶת הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ. ג וְאָשִׁיבָה כָל הָעָם אֵלֶיךָ, כְּשׁוּב הַכֹּל כשכל העניין ירגע הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ תמצא אותו (ותכה בו), ויתר..., כָּל הָעָם יִהְיֶה שָׁלוֹם". ד וַיִּישַׁר הַדָּבָר בְּעֵינֵי אַבְשָׁלֹם, וּבְעֵינֵי כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל". {ס}
ה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם: "קְרָא נָא גַּם לְחוּשַׁי הָאַרְכִּי, וְנִשְׁמְעָה מַה בְּפִיו גַּם הוּא". ו וַיָּבֹא חוּשַׁי אֶל אַבְשָׁלוֹם, וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֵלָיו לֵאמֹר: "כַּדָּבָר הַזֶּה דִּבֶּר אֲחִיתֹפֶל - הֲנַעֲשֶׂה אֶת דְּבָרוֹ, אִם אַיִן ואם אין הדבר נראה בעיניך, אז אַתָּה דַבֵּר". {ס}
ז וַיֹּאמֶר חוּשַׁי אֶל אַבְשָׁלוֹם: "לֹא טוֹבָה הָעֵצָה אֲשֶׁר יָעַץ אֲחִיתֹפֶל בַּפַּעַם הַזֹּאת". ח וַיֹּאמֶר חוּשַׁי: "אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת אָבִיךָ וְאֶת אֲנָשָׁיו כִּי גִבֹּרִים הֵמָּה, וּמָרֵי נֶפֶשׁ עצובים הֵמָּה כְּדֹב שַׁכּוּל בַּשָּׂדֶה כמו דוב שהרגו את בניו, והוא מחפש נקמה, וְאָבִיךָ אִישׁ מִלְחָמָה וְלֹא ובגלל שהוא בוודאי סובר שתתקוף את המחנה ותחפש אותו, לכן לא יָלִין אֶת עִם הָעָם. ט הִנֵּה עַתָּה הוּא נֶחְבָּא בְּאַחַת הַפְּחָתִים בורות אוֹ בְּאַחַד הַמְּקוֹמֹת, וְהָיָה ובמקרה שתפסיד בקרב מול דוד כִּנְפֹל בָּהֶם וימותו חיילים שלך בַּתְּחִלָּה כבר בקרב הראשון מול דוד וְשָׁמַע הַשֹּׁמֵעַ כל מי שישמע על כך וְאָמַר 'הָיְתָה מַגֵּפָה בָּעָם אֲשֶׁר אַחֲרֵי הולכים בעקבות אַבְשָׁלֹם'. י וְהוּא גַם וגם אם השומע על ההפסד שלך הוא בֶּן חַיִל אֲשֶׁר לִבּוֹ כְּלֵב הָאַרְיֵה - הִמֵּס יִמָּס לאחר שישמע על כך הוא יפחד מדוד, כִּי יֹדֵעַ כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי גִבּוֹר אָבִיךָ וּבְנֵי חַיִל אֲשֶׁר אִתּוֹ. יא כִּי יָעַצְתִּי עצתי היא שונה: הֵאָסֹף יֵאָסֵף עָלֶיךָ אליך כָל יִשְׂרָאֵל, מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע, כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל הַיָּם לָרֹב, וּפָנֶיךָ הֹלְכִים בַּקְרָב ואתה ('פניך' משמשת בסגנון מכובד בפנייה לאדם חשוב) תלך בראש החיילים (ולא כמו שיעץ אחיתופל שאתה תישאר בירושלים, שהרי אם תצטרף לחיילים הם יתאמצו יותר). יב וּבָאנוּ אֵלָיו (באחת) בְּאַחַד הַמְּקוֹמֹת אֲשֶׁר נִמְצָא נמצא אותו שָׁם, וְנַחְנוּ נבנה מחנה צבאי עָלָיו כדי להתקיף אותו כַּאֲשֶׁר יִפֹּל ונהיה פזורים על פני כל האדמה כמו הַטַּל עַל הָאֲדָמָה, וְלֹא נוֹתַר יוותר בּוֹ וּבְכָל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ גַּם אפילו אֶחָד. יג וְאִם אֶל עִיר יֵאָסֵף וגם אם דוד ילך לתוך עיר מוקפת חומה וְהִשִּׂיאוּ ישאו, יביאו כָל יִשְׂרָאֵל אֶל הָעִיר הַהִיא חֲבָלִים וכביכול יקיפו את העיר עם חבלים, וְסָחַבְנוּ אֹתוֹ ויסחבו את העיר עם דוד בתוכה עַד הַנַּחַל עַד אֲשֶׁר לֹא נִמְצָא שָׁם כך שלא ישאר מהעיר גַּם צְרוֹר אפילו אבן קטנה". {פ}
יד וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם וְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל: "טוֹבָה עֲצַת חוּשַׁי הָאַרְכִּי מֵעֲצַת אֲחִיתֹפֶל", וַיהוָה צִוָּה לְהָפֵר אֶת עֲצַת אֲחִיתֹפֶל הַטּוֹבָה שלגבי אבשלום היא הטובה מבין השתיים, לְבַעֲבוּר הָבִיא יְהוָה אֶל אַבְשָׁלוֹם אֶת הָרָעָה שימות בקרב עם דוד. {ס}

חושי שולח את בני הכוהנים לעדכן את דוד
"בְּעֵין רֹגֵל" (פסוק יז) - עין רוגל הוא מעיין הנמצא מעט מדרום לעיר דוד, כנראה במקום בו נמצא כיום "ביר איוב". צילום סטריאוסקופי של המקום משנת 1870

טו וַיֹּאמֶר חוּשַׁי אֶל צָדוֹק וְאֶל אֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים: "כָּזֹאת וְכָזֹאת יָעַץ אֲחִיתֹפֶל אֶת אַבְשָׁלֹם וְאֵת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְכָזֹאת וְכָזֹאת יָעַצְתִּי אָנִי. טז וְעַתָּה שִׁלְחוּ שילחו שליחים (את בניהם הנמצאים מחוץ לעיר) מְהֵרָה וְהַגִּידוּ לְדָוִד לֵאמֹר 'אַל תָּלֶן הַלַּיְלָה בְּעַרְבוֹת הַמִּדְבָּר כי אולי אבשלום יתחרט ויחליט על פי עצת אחיתופל להתקיף אותך מיד וְגַם עָבוֹר תַּעֲבוֹר תעבור את נהר הירדן', פֶּן יְבֻלַּע יקרה דבר רע לַמֶּלֶךְ וּלְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ". יז וִיהוֹנָתָן וַאֲחִימַעַץ עֹמְדִים בְּעֵין רֹגֵל מעיין ליד ירושלים וְהָלְכָה וכל יום היתה הולכת הַשִּׁפְחָה וְהִגִּידָה לָהֶם, וְהֵם יֵלְכוּ וְהִגִּידוּ בכל פעם שקיבלו מסר (דרך השפחה) מאת חושי, הלכו ואמרו לַמֶּלֶךְ דָּוִד, כִּי לֹא יוּכְלוּ לְהֵרָאוֹת לָבוֹא הָעִירָה. יח וַיַּרְא אֹתָם נַעַר וַיַּגֵּד לְאַבְשָׁלֹם, וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם מְהֵרָה וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּית אִישׁ בית של איש מסויים בְּבַחוּרִים, וְלוֹ בְאֵר בַּחֲצֵרוֹ, וַיֵּרְדוּ שָׁם. יט וַתִּקַּח הָאִשָּׁה אישתו של האיש וַתִּפְרֹשׂ אֶת הַמָּסָךְ סוג של וילון עַל פְּנֵי הַבְּאֵר וַתִּשְׁטַח עָלָיו הָרִפוֹת חיטים כתושות (כביכול כדי ליבשם בשמש), וְלֹא נוֹדַע דָּבָר. כ וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי אַבְשָׁלוֹם אֶל הָאִשָּׁה הַבַּיְתָה, וַיֹּאמְרוּ: "אַיֵּה אֲחִימַעַץ וִיהוֹנָתָן?", וַתֹּאמֶר לָהֶם הָאִשָּׁה: "עָבְרוּ מִיכַל הַמָּיִם לכיוון מאגר המים", וַיְבַקְשׁוּ וְלֹא מָצָאוּ, וַיָּשֻׁבוּ יְרוּשָׁלָ͏ִם. {ס}
כא וַיְהִי אַחֲרֵי לֶכְתָּם, וַיַּעֲלוּ מֵהַבְּאֵר, וַיֵּלְכוּ, וַיַּגִּדוּ לַמֶּלֶךְ דָּוִד, וַיֹּאמְרוּ אֶל דָּוִד: "קוּמוּ וְעִבְרוּ מְהֵרָה אֶת הַמַּיִם נהר הירדן, כִּי כָכָה פירטו את כל העצה. ואמנם חושי דחה אותה בינתיים, אך יתכן שאבשלום יחזור ויאמץ את עצת אחיתופל יָעַץ עֲלֵיכֶם אֲחִיתֹפֶל". כב וַיָּקָם דָּוִד וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן, עַד אוֹר הַבֹּקֶר עַד אַחַד אפילו אדם אחד לֹא נֶעְדָּר אֲשֶׁר לֹא עָבַר אֶת הַיַּרְדֵּן.

אחיתופל מתאבד

כג וַאֲחִיתֹפֶל רָאָה כִּי לֹא נֶעֶשְׂתָה עֲצָתוֹ, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת הַחֲמוֹר, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל בֵּיתוֹ אֶל עִירוֹ, וַיְצַו אֶל בֵּיתוֹ חילק את ירושתו לבני ביתו וַיֵּחָנַק התאבד בתליה (הוא הניח שאבשלום יפסיד לדוד ואז דוד יהרוג גם אותו, ואולי גם חשש שדוד יקח במקרה זה את רכושו), וַיָּמָת וַיִּקָּבֵר בְּקֶבֶר אָבִיו. {ס}

דוד מתיישב במחניים, ואבשלום רודף אחריו עם צבא גדול

כד וְדָוִד בָּא מַחֲנָיְמָה. וְאַבְשָׁלֹם עָבַר אֶת הַיַּרְדֵּן, הוּא, וְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ. כה וְאֶת עֲמָשָׂא שָׂם אַבְשָׁלֹם תַּחַת יוֹאָב במקום יואב עַל הַצָּבָא, וַעֲמָשָׂא בֶן אִישׁ הוא בנו של אדם חשוב וּשְׁמוֹ יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי אֲשֶׁר בָּא אֶל שכב עִם (וכך נולד עמשא) אֲבִיגַל בַּת נָחָשׁ כינוי לישי (אביו של דוד - דברי הימים א ב טז) אֲחוֹת צְרוּיָה אֵם יוֹאָב. כו וַיִּחַן יִשְׂרָאֵל כל העם שהיה עם אבשלום וְאַבְשָׁלֹם אֶרֶץ בארץ הַגִּלְעָד. {ס}
כז וַיְהִי כְּבוֹא דָוִד מַחֲנָיְמָה, וְשֹׁבִי הביאו לו דברים (המפורטים בפסוק הבא) שֹׁבִי... בֶן נָחָשׁ מֵרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן וּמָכִיר בֶּן עַמִּיאֵל מִלֹּא דְבָר וּבַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי מֵרֹגְלִים. כח מִשְׁכָּב מזרנים וְסַפּוֹת כוסות וּכְלִי יוֹצֵר לבישול וְחִטִּים וּשְׂעֹרִים וְקֶמַח חלקם (חלק מהחיטים והשעורים) היו טחונים לקמח וְקָלִי וחלקם קלויים, וּפוֹל וַעֲדָשִׁים וְקָלִי שקלו אותם באש. כט וּדְבַשׁ וְחֶמְאָה וְצֹאן וּשְׁפוֹת בָּקָר גבינות העשויות מחלב בקר הִגִּישׁוּ לְדָוִד וְלָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ לֶאֱכוֹל, כִּי אָמְרוּ הָעָם רָעֵב וְעָיֵף וְצָמֵא בַּמִּדְבָּר.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • "וְהוּא גַם בֶּן חַיִל אֲשֶׁר לִבּוֹ כְּלֵב הָאַרְיֵה - הִמֵּס יִמָּס" (פסוק י) - הרלב"ג פירש את הפסוק על דוד ובתמיהה: "והאם דוד שהוא בן חיל, האם ימס ליבו מפחד מפניך?"