תשובות הרשב"א/חלק ו/קנא
עוד שאלתם חדש חסר מאיזה יום מונין בכתובות ובשטרות מיום ראשון או מיום שני.
תשובה בכל מקום שהולכין בו אחר לשון בני אדם מונין מיום ראשון לפי שבני אדם קורין לו יום ראשון ר"ח והראיה ממה ששנינו בנדרים (דף ס') קונס יין שאני טועם חדש זה אסור בכל החדש ור"ח להבא פי' אינו אסור אלא באותו חדש שהיא [שהוא] עומד בו אבל ראש החדש הבא נחשב מן החדש הבא והרי הוא מותר בו. ושאלו עליה בגמ' ראש החדש להבא פשיטא שהרי הוא לא אסר על עצמו אלא אותו חדש בלבד שהוא עומד בו ור"ח הבא מן החדש הבא הוא ותירץ כי איצטריך לאשמועינן בחדש חסר מהו דתימא ראש החדש לשעבר קמ"ל דהא קרו ליה אינשי ריש ירחא. כלומר אם לא השמיענו תנא דמתני' דבראש חדש מותר הייתי סבור לומר דכיון דיום הראשון באמת מן החדש שעבר הוא ולפיכך יאסר גם באותו יום קמ"ל דאינו אסור בו משום דבנדרים אין הולכים בהם אלא אחר לשון בני אדם ובנדרים אין מונין אלא מיום ראשון וכיון שכן אף בכתובות ובשטרות אין הולכין בהם בכ"מ אלא אחר לשון בני אדם. והראיה שבשטרות הולכין בהם אחר לשון בני אדם כנדרים ואלו ואלו דין א' יש להם. ממ"ש שם בפ' קונם יין שאני טועם (ד' ס"ג) עד ראש אדר עד ראש אדר הראשון עד סוף אדר עד סוף אדר הראשון. והקשו בגמ' אלמא סתמא דאדר דקאמר ראשון הוא לימא מתני' ר' יהודא היא דתניא אדר ראשון כותב סתם אדר שני כותב תניין כלומר בלוה מחבירו וכותב לו שטר מלוה אלמא מדמקשה מהא דשטרות לההיא דנדרים ש"מ שטרות ונדרים דין א' יש להם וכאן וכאן הולכים בו אחר לשון בני אדם. ולא עוד אלא אפי' היה מן הדין לכתוב יום ב' אם כתב יום ראשון אין הפסד בדבר דהו"ל שטר מאוחר יום א' ושטר מאוחר כשר אבל אם יש מן הדין לכתוב יום ראשון וכמ"ש אם כתב יום שני הו"ל מוקדם ופסול הילכך מי שבא לכתוב יום שני אין שומעין [לו] יום ראשון שומעין לו