פתיחת התפריט הראשי

סימן לועריכה

עוד בפרק כיצד (כ"א ע"א) א"ה (אי הכי) אשת חמיו נמי תימא אני מותרת לך ובתי אסורה לך. וכמו כן נמי אם אשת אביו ואם אשת אחי אביו ואם אשת אחי אמו דכל הני מצי למימר אני מותרת לך ע"כ.

תשובה הא ודאי לאו קושיא. חדא דהכא לא איירי בהכי בברייתא דלימא הכא דהא דאקשינן א"ה אשת חמיו נמי משום דאיירי בה בברייתא קא מקשה. כלומר כיון דאיירי באשת חמיו ובאשת חורגו וקתני בתרווייהו דשריין כי היכי דאמר באשת חורגו שאומרת אני מותרת ובתי אסורה ה"נ לימא באשת חמיו וזו היא הקושיא. ולאו משום דקשיא ליה אמאי לא מכנף כולהו נשים דאינהו שריין ובנותיהן אסירן. ועוד דהא ודאי ליכא למימר בכל הנהו דאייתי מר כי הוא משום דבהנהו מאי חידושא איכא. אי איהי שריא ובתו אסורה האי אתעביד בה מעשה דאסרה והאי לא אתעביד בה מעשה ומ"ה שריא. דאי לא תא ואקשי נמי מאלמנה שיש לה בת נשואה לכ"ע אני מותרת ובתי אסורה. אלא דבהני דאשת חורגו ואשת חמיו הוא דאית בהו חדוש. דמכח בעליהן קא מיתסרון בנות דהיינו משום חורגו וחמיו ואפ"ה הן שהן נשותיהן וכגופן דמו ומותרות. וזהו חדוש שנשותיהן אומרות בתי אסורה מדאורייתא מכח בעלי ואני מותרת. ולא גזרו בי כלל משום בתי ואין כח בעלי שהוא כגופו אוסר אותי. ומ"מ אפילו למאי דסבירא למר אם אשת אחי האם טעותא הוא. דההיא אפי' הבת דהיינו אשת אחי האם אינה אסורה מדאורייתא. דהיא גופא שניה היא ולא אמרינן הכי אלא בבת האסורה דבר תורה. וכדאמרינן אשת חורגו אומרת אני מותרת לך ובתי אסורה לך דאע"ג דבתי אסורה לך מדאורייתא בדידי לא גזרו רבנן.