תשובות הרשב"א/חלק ה/רכט
סימן רכט עריכה
שאלת: על עשיר אחד, שנשבע לשכור מלמד לבנו, עד עשרה לי"טרה.
תשובה: כך דעתי נוטה, שמצד שבועתו פטור הוא, כל זמן שישכור מלמד הגון. שלא נשבע זה לשכור מלמד החכם יותר שיוכל לשכור. וכל הנדרין, אין הולכין אלא אחר כוונת הלב. ומן הידוע, שאם מצא זה מלמד הגון לבנו בפחות מכן, ומצא אחר שהוא זקן ויושב בישיבה, לא ירבה במחירו. לפי שבתחילת הלימוד, כ"כ ראוי והגון מי שלא הגיע למעלת הרבנות, כמו אחד מגדולי הרבנים ולא נתכוין זה, אלא להגון לו. דומה למה שאמרו בפ' מרובה (דף פ עא): לא נתכוון (בנוסח שלפנינו: נתכוונה) זו, אלא להגון לה. וכ"ש אם השכיר האי דגריס ודייק, וזה רוצה לעשות שלא כהוגן. ובא עליו בעקיפין, מפני ששמע שבועתו, ומערים. זה המלמד, אינו דובר אמת בלבבו, שהרי הוא היה נשכר אצלו בפחות מיכן, אלא שעכשיו סבור דנקיט ליה בכובסיה, ואשר לא טוב עשה. ואפי' לא חזר בו מלמד זה, אם בא בעל הבית להקנות לקרובו, ולהושיב בנו לפניו, הרי זה פטור משבועתו, ובלבד שיהא ראוי והגון לו, לענין למודו. שלא נשבע לחזור אחר חכם שבישראל, אלא למי שראוי ללמוד לבנו, כמו שאמרנו. ועוד, שיש כמה אנשים שלשונם מרגלת לתורה, ואדם זוכה ללמוד מהם יותר מכמה ת"ח הגדולים מהם. וכל שזה ראוי והגון, גריס ודייק, וראוי לו לפי ענין למודו, אף על פי שהאחר גדול ממנו, יצא זה ידי נדרו. ומיהו, אם משלח שיביא את השני, איפשר דהוא אסור, מפני שהוא מחוייב בדבר מיד, והא קאי מלמד. דומה לדרבא (בפ"ק דר"ה ו ע"א): דצדקה, מחייב עלה לאלתר. וכ"ש בענין הלימוד, שהביטול בו אפי' שעה אחת, הוייא פסידה דלא הדר