פתיחת התפריט הראשי

סימן ריאעריכה

עוד שאלת: באחד שאמרו לו הקהל לקנות להם ערבה לצורך יומא דערבה, והלך וקנה לו מכותי, ודעתו להיות העצים הגסים שלו, לצורך מלאכתו. ולפי דבריו אמר לכותי שיחתוך ערבה לצורך הקהל בסך ידוע, כדי שתהא מזומנת לו מו' לשבת, לפי שהיה יום א' יום הערבה. ובשעה שאמר לו בערב שבת, עדיין היה שהות ביום לקוץ קודם שקיעת החמה. והכותי לא חתך אלא ביום השבת, ומקום הערבה היה קרוב לעיר, מקום שעומדים שם רבים ביחד, וכן השליח היה עומד שם. ויצא הקול בעיר שביום השבת היו קוצצים בערבה לצורך ישראל, וכל העם היו מרננים על כך ואומרים דערבה זו באה בעבירה.

תשובה: יפה עשיתם שאסרתם, שיש בדבר להקל ולהחמיר. ואילו באתי לכתוב עליכם כל מה שעלה בלבי, יאריך הספור מאד, לפי שהוא תלוי בהלכות מרובות. וסוף דבר, כיון דנעשה במקום פרהסיא, והם אומרים שהם קוצצים לצורך ישראל, וחשבתם לרינון, יפה השגחתם. אבל להלכה נראה דהוא מותר, שהכותי במלאכתו הוא עושה. ואפילו במקום דאפשר באריסות מותר, כדאיתא בשלהי פ"ק דע"ז (דף כא ע"ב). ואפילו יש לישראל חלק בה, ואפילו בקבולת בנין בתים מותר לדעת ר"ת ז"ל. ואף על פי שהיה בתוך התחום ובמקום פרהסיא. ומ"ש במ"ק י"ב ע"ב במקום פרהסיא, כבר פירש ר"ת ז"ל (שם (כ"א) בפ"ק דע"ז בתוס' ד"ה אריסא), דהתם באבל דווקא. ומדר"פ נמי שמעי' לה, דאמר (בביצה כ"ד ע"ב): כותי שהביא דורון לישראל, אם אין מאותו המין במחובר לקרקע, אסור לו עד הערב, וצריך להמתין עד בכדי שיעשו; ומותר לישראל אחר מיד, אף על פי שהביאם מחוץ לתחום. ואם יש באותו המין המחובר, כולו אסור עד שימתינו בכדי שיעשו. ומעשים בכל יום, שהכותי מביא לישראל בציר בשבת ויו"ט, ומותר אפילו לאותו ישראל לערב, בכדי שיעשו. ומה שאסרו (בשבת דף קנ"א ע"א) בחלילין לספוד בהם, היינו מתוך המתנת זמן הערב בכדי שיעשו. וכן אמרי' (שם) בקבר שלא יקבר בו עולמיות, היינו לאותו ישראל, ומשום כבודו דלא יאמרו: נקבר זה בקבר שחפרו לו בשבת. ותדע, דאפילו ישראל המבשל בשבת, ואפילו במזיד, ואפילו לאחרים ולא לו, מותר לערב, ואפילו לר"י דאמר, אין הלכה כר"י הסנדלר [דאמר] מעשה שבת אסורים. ולא גרע מלאכת כותי הנעשית בשביל ישראל, ממלאכת ישראל שעשה במזיד. הנה כתבתי לפי קיצורם של דברים, ויראה לי שכן הלכה למעשה.