תשובות רשב"א/חלק ד/רכז

סימן רכזעריכה

עוד בפ' כיצד (כ"ג:), ודוקא מחלץ והדר יבומי, אבל יבומי ברישא לא, דקא פגע ביבמה לשוק. ופלא לי דהא מרישא שמעינן לה, דדייקינן עלה: אבל יבומי ברישא לא, דקא פגע באחות זקוקתו. והשתא לאיסור אחות זקוקתו, שאינו כי אם מדרבנן, כל שכן בהך דסיפא דאיכא חששא דאורייתא, דיבמה לשוק, ע"כ.

תשובה: עיקר צריכותא דהא מתני', לאו משום מחלץ והדר יבומי הוא, אלא משום לזה אח ולזה שנים. דמהו דתימא, ליגזור תרי אחי אטו חד. קמ"ל. ואגב אורחי', תנא קושטא דמילתא: זה חולץ לשתיהן. ואח"כ: אחד מן השנים אחד חולץ ואחד מייבם. אבל יבומו ברישא, אחד מן השנים קודם שיחלוץ האח יחידי, לא. ואף על גב דחלץ ברישא האח השני, משום דדילמא קא פגע ביבמה לשוק. ואף על גב דהא סיפא דסיפא, לא איצטרכא טובא, מ"מ כיון דדבר חדש הוא שלא שמענוהו עדיין, תנא ליה אגב אורחיה. הואיל ועיקרא דסיפא איצטריכא, כדאמרן. והכי איתא בגמרא בהדיא.