פתיחת התפריט הראשי

סימן רכדעריכה

עוד בפ' כיצד (כ"ב ע"ב): ואי אתה מחייבו משום בת אשת אביו. וזה פלא, לר"י ב"ר יהוד', אמאי חלקן הכתוב בשני לאוין, ובשני מקראות, ע"כ?

תשובה: הני קראי, מצרך צריכין, בין לרבנן בין לר' יוסי. דהא צריך למכתב: אחותך בת אביך, או בת אמך, לחייב על אחותו מאביו שלא מאמו, ומאמו שלא מאביו. ואחותך היא, לחייבו על אחותו מאביו ומאמו, ובת אשת אביך, לפרט מאחותו מן השפחה והנכרית. וכתב רחמנא גביה היא לומר שאפי' באחותו שהיא לו בת אשת אביו, אין מחייב אלא משום אחותו בלבד, כדעת ר"י ב"ר יהודה. וכיון דכולהו צריכי, היכי ליערבינהו קרא, דאי כתיב רחמנא: ערות אחותך בת אביך או בת אמך, או בת אשת אביך, אחותך היא, הוה משתמע דלא אתי האי בת אשת אביך, אלא לרבות. ולרבות הא, לא איצטריך, אלא אדרבה, למעט מן השפחה והנכרית איצטריך. אבל השתא א"ש. דכוליה קרא לדרשה אתא. וה"ק, כשאמרתי לך שלא תגלה ערות אחותך, לא אמרתי אלא בבת אשת אביך, כלומר שיש לאביך נשואין בה, ואפי' היא בת אשת אביך ממש, אחותך היא. כלומר משום אחותך בלבד, אתה חייב על ערותה. וזו כדעת ר' יוסי ב"ר יהודה ששאלת.