פתיחת התפריט הראשי

סימן קצטעריכה

קנדייא. לרבי אליה.

שאלת: בא' שאמר לאחר, לחתום בשטר בשבילו כמו שנוהגין כאן, שהסופר חותם על פי העד. ואמר: פלוני בן פלוני עד, חב"ק, ר"ל: חתימה במסירת קולמוס. ותשובתך היתה בידי, ונפסדה ממני. ודומה כי היית מכשיר השטר בענין זה. ע"כ לשונך.

תשובה: איני זכור ששאלני אדם ע"ז, אבל נראה לי, שאם קבלוהו אנשי המקום עליהם לעתות (שמא צ"ל: לעשות) עדותו, כעדות העד שאמר לו, שזה יועיל. דהו"ל כנאמן עלי אבא, נאמן עלי אביך (סנהדרין כד), וכערכאות שבסוריא (שם כג:). ואי נמי, כל שמינו אותו סופר לכך, כל אחד ואחד מבני העיר שהעמיד עליו עדים, הרי הוא כאלו אומר לעדים: אם תרצו, אמרו לסופר ויחתום. ובענין זה, יכולין להחתימו, וכשר דבגט בלבד הוא דאסור, באומר: אמרו, (גיטין סו:), ומשום גזרה בלבד. דדילמא משום כסופא דסופר, מחתמיה ליה. הא במתנות, והלואות ומקח וממכר, שפיר דמי.