תשובות רשב"א/חלק ד/קסג

סימן קסגעריכה

לארידה.

שאלת: ראובן, שמתה לאה אשתו, ונשא בת שמעון. ושטר כתובת לאה אשתו ראשונה, ביד חנוך בנו, שילדה לו לאה. ומתקוטט עם אשת אביו זו שניה, לאמר: ימות אביו, ואתבע כתובת אמי. ושמעון נתרעם מראובן, וא"ל: אתה אמרת, שהוחרם בבית הכנסת, מי שיש לו אותה כתובה, ולא נמצאת. ובאותה חזקה, נתתי לך בתי. ולפיכך, יש לך להוציא שטר הכתובה מיד בנך חנוך. השיב ראובן: אין בידי כח להוציאו מידו. ועוד, יש לו כדי שתי הכתובות. השיב שמעון: שמא יאבד הממון ברוב המסים וההוצאות. וששאלת: אם יש לב"ד לכופו להוציא שטר הכתובה מיד חנוך בנו או לעשות לאשתו השניה קרקע אחת אפותיקי לכתוב'?

תשובה: אין בדברי שמעון כלום. ותרעומת לבד יש לו על ראובן, במה שאמר: שלא נמצאת הכתוב'. אבל אינו חייב להוציא הכתובה מיד בנו, ואין חנוך בנו חייב להחזיר הכתובה. ואדרבה! שורת הדין, יכול חנוך לעכב כתובת אמו, שמא ישארו מאביו כדי שיעור כתובות בקרקע, ויגבה כתובות אמו מדין כתובת בנין דכרין. ואין לראובן לעשות לאשתו קרקע אפותיקי, אלא אדרבא! אילו רצה למכור נכסיו עושה, עד שתבא האשה לגבות כתובתה. וכדאמרינן בכתובות (דף פא ע"ב): אילו מבעא בעל לזבוני. מי לא זבין?