תשובות הרשב"א/חלק ד/עד

סימן עד עריכה

שאלת: דרך האנשי' והנש' לשאת תחת אצילהן, הדבר שמתהווה ממנו המשי. מי הוי אסור בשבת לקיימו לשם מי הוי אסור מלאכה, שרש"י ז"ל פי': שהיא אח' מהמלאכות. ואף על פי שאינה מלאכה ממש, מ"מ היא מלאכת מחשבת. שעזר (אולי צ"ל: שבעזר) החום נובעי. ועוד: שמוליד הזיעה התולעת.

תשובה: רש"י שפי' כן בפ' מציאת האשה (ס"ג (צ"ל: ס"ו) ע"א), בהא דבעי רבינא במלאכת האשה: עשתה שתים ושלש, מהו? התם (כתובות ס"ו) לאו במלאכת ממש מן המלאכות הגמורות בשבת. אלא בעניינים המוחלקים, שהיא מרווחת בהן בבת א'. ואפי' בשמירת הזרעים ושמירת הפרה ושמירת התינוקות, שאינה מלאכה אסורה. שגם זה פרש"י לאחת מאותן מלאכות: שמירת קישואין. ומ"מ, זה שאמרת, ודאי אסור. לא יהא אלא משום טלטול. וטלטול דבר זה הוא אסור, בטלטול הבצים. ועוד: כי בודאי מילד הוא בחומו. ומלאכת מחשבת היא ואסורה.