פתיחת התפריט הראשי

סימן נטעריכה

שאלת: לאה חייבה עצמה במנה לראובן ודינה בניה. והשליש' השטר ביד שליש עד זמן ידוע. ובהגיע הזמן, יחזיר השליש השטר לבניה הנז*כרים, או לאפטרופוס שלהם. אבל קודם שיחזיר השליש השטר החוב, יש להם לקיים קיום גמור עפ"י חכמים, שאם ימותו תוך זמן ידוע, שתיירש (שתירש) אותם לאה. ועכשיו אפוטרופו' ראובן ודינה תובע שטר החוב משליש (המלים האלו שייכות אחר המשפט הבא) וכ"ז שתפרע לאה המעות, שיבואו ביד ב"ד לקנות מהם קרקע או משכונה, להיות אחריו' ללאה: שאם ימותו בניה תוך הזמן הידוע, שיחזיר המעות ללאה הנזכרת. /כאן שייכות המלים שמקודם: ועכשיו אפוטרופו' ראובן ודינה תובע שטר החוב משליש/ והשליש אומר: קיים קיום גמור ע"פ חכמים כמ"ש בשטר השלישות, ואחזיר לך. הדין עם מי?

תשובה: לשון השאלה באה כמעט מעורבב. כי מן הלשון משמע: שהיא התנתה שלא יחזיר השליש השטר, אא"כ יקיימו קיום גמור: שאם מתו תוך זמן ידוע, שתהא היא יורשת את בניה אלו. שכן כתוב בשאלה: שאם ימותו תוך זמן ידוע, תירש אותם. ואם הכונה כן, איני יודע איזה קיום אפשר לאפטרופוס ולחכמים לעשות להם: שתהא היא יורשת את הבנים. אבל מלשון סוף השאלה נראה: שלא התנתה אלא על המנה שהיא נותנת להם. ולומר: שאם מתו תוך הזמן, שתהא יורשת אותו מנה שהיא נותנת להם. ובזה אפשר למצוא קיום ע"י אפטרופא וע"פ חכם. ומ"מ, במה שאומר האפטרו*פוס, אין בו שום קיום ללאה למה שהוא עיקר התנאי. דהיינו: שאם מתו, תירש היא אותו מנה. שאפי' יהיה ליתומי' בניה אחריות נכסים, מאי הוי? מ"מ, היא אינה יורשת את הבנים. וחוב אין לה עליהם, כדי שתאמר: הרי יש להן אחריות נכסים, שתוכל לגבות חובה מאותם נכסים. אלא אפשר להיות לה קיום בענין אחר. וכגון: שיקנו קרקע על שמה, והיא תתן אותו קרקע לבניה על מנת שאם מתו תוך הזמן, שיחזור הקרקע כולו או בכדי שיעור אותו מנה, וכיוצא בזה. ועוד (צ"ל: ועד) שקיימו קיום גמור ע"פ חכם, אין לשליש להחזיר את השטר. אלא יעשה מה שהושלש בידו, שעל תנאי זה הושלש בידו.