פתיחת התפריט הראשי

סימן העריכה

שאלתם: ראובן שהפקיד כלי ביד שמעון בלא עדי'. וכשתבעו ממנו, השיב שמעון: מנה היה לי בידי אביך, ואתה יורש, ואני מחזיק בכלי זה על אותו מנה שהיה לי ביד אביך. אם יכול שמעון לטעון עד כדי דמיו, אף על פי שהוא מודה: שלא הלוה כלום לראובן, כי אם לאביו?

תשובה: אם היורש הזה ירש מאביו: בין קרקע בין מטלטלין, הרי הוא חייב לפרוע חובת אביו, בין מלוה ע"פ, בין מלוה בשטר. כדאמרי' בשלהי גט פשוט (קע"ו): אחד מלוה ע"פ, ואחד מלוה בשטר, גובה מן היורשי'. וכיון שכן, כמו שהיה יכול לומר בכלי שהפקיד בידו בלא עדים וראיה: יש לי בידך כנגדו כך וכך, כך יכול לומר ליורש. ואי משום דמטלטל' דיתמי לבע"ח לא משתעבדי, כבר תקנו הגאונים ז"ל לגבות מהן, ולהיות המטלטלין כקרקע.